לאמא שלי יש נטייה להעביר ביקורת על כל דבר שאני עושה, כל בן זוג שיש לי או סתם חברות טובות שאני נפגשת איתם בתדירות גבוהה לא באים לה בטוב ועל כל אחד ואחת יש לה ביקורת להביע וכמובן שהביקורת תמיד שלילית.
מעבר לזה שהיא שופטת אותם ומשתמשת בזה בכל פעם שהיא עצבנית ואומרת לי משפטים כמו "ממש יש לך ממי ללמוד" וכל מיני עקיצות למינהם, היא לא מפסיקה לשפוט כל דבר שאני עושה.
אני בת 20 השתחררתי מהצבא ולא עשיתי טיול גדול להתפרק כי קורונה וכל מיני דברים אבל ישר נכנסתי לעבוד או מלפני שהשתחררתי, אני לא מבקשת מהם כסף אף פעם, נרשמתי לתואר ראשון שמתחיל באוקטובר ועדיין זה שאני יוצאת וחוגגת *בסופש או חגים* גם בא להם מקולקל,
ברצינות אני אחרי שנתיים של צבא והייתי בזוגיות של 3 שנים שנגמרה לפני כמה חודשים טובים ואני לא ילדה בעייתית או חסרת אחריות ולא משנה מה אני עושה תמיד יהיה להם ביקורת להביע,
אני מבינה שזה דור אחר והם התחתנו מוקדם ולא עניין אותם מסיבות או לטייל בארץ או לנצל כל רגע אבל אני באמת חיה בגישה של לחיות כל יום כאילו זה היום האחרון שלי,
בקיצור איך אני גורמת להם לפרגן במקום לעשות פרצופים ופוזות כי באמת אין לי כוחות להתמודד איתם יותר
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות