אני ממש מבואסת כבר. וזה ממש מעצבן אותי.. אני בת 15, עולה לכיתה י',
ובמשך כיתה ט' הכרתי כמה חברות וידידים. הכל טוב ויפה עד שהתחלתי לחבב את אחד הידידים שלי וזה חלק מהבעיה הגדולה שיש לי - אני לא יודעת איך לתקשר עם אנשים.
אני בן אדם מאוד ביישן, שקשה לו להיפתח. לא בצורה של סנוביות והתנשאות ושאני לא יוצרת קשר עם אף אחד, אבל ייקח לי לפחות חודשיים או שלושה עד שאני ארגיש שאני יכולה לסמוך על מישהו ולספר לו דברים יותר אישיים.
אני מכירה את עצמי, ואני מרגישה שיש לי המון לתת, אני יכולה להיות מאוד נחמדה ונעימה ויש לי המון לתת כשאני מרגישה בנוח. הבעיה היא, שאני לא מרגישה בנוח עם כל אחד.
היום באתי לחברה שלי וביקרנו ידיד משותף שלנו. את הידיד שאני מחבבת. (ואין לי אפשרות לנסות איתו משהו כי הוא תפוס)
ופשוט התנהגתי מוזר. גמגמתי כשדיברתי, הייתי ממש בשקט רוב הזמן, לא ידעתי לאן להסתכל. צחקתי מוזר, צחקתי יותר מדי לפעמים. עזבו את זה שאולי הוא יחשוב או שהחברה שלי תחשוב שאני דלוקה עליו, אבל הרגשתי פשוט רע! לא יכולתי להתנהג כמו שהייתי רוצה להתנהג כי אני לא ממש קרובה אליו, הוא רק ידיד ולא יצא שהייתה לנו שיחת נפש או משהו. והרגשתי שהתנהגתי די מגעיל. כי, אני לא יודעת למה! ניסיתי להיראות כאילו לא ממש אכפת לי ממה שהם יגידו, ושאני סבבה ולא לחוצה. ויצא שכנראה התנהגתי בגסות רוח או שהעלבתי אותו. זה פשוט נמאס לי. זה היה ככה כל החיים שלי.
ועוד בתקופת בית הספר ידעתי להתנהג יותר טוב, אבל מאז שהתחיל החופש והתבודדתי בתוך עצמי, כנראה איבדתי קצת מהכישורים החברתיים שרכשתי השנה שפשוט התנהגתי עם הידיד הזה בצורה נוראית לגמרי.
אני כבר לא יודעת מה לעשות זה מתסכל אותי. אני מסתכלת על חברה שלי שידידים מתקשרים אליה ומדברים איתה חופשי ובנוחות, כנראה בגלל שהיא ממש חברותית ולא מוזרה כמוני! נמאס כבר.. אני ממש צריכה עזרה עם זה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות