שלום לכולם,
אני בזוגיות 3 שנים, אהבה מאוד גדולה, לא תמיד מסכימים על הכל כמו כל זוג אבל סך הכל- הכל תקין וזוג נורמטיבי לחלוטין.
לאחרונה בן הזוג מאוד עמוס בעבודה (בתחום שאני מכירה מקרוב, הוא משתף אותי בנעשה ובאמת העומס הוא חריג) והראש שלו לא כ"כ בזוגיות איתי, והקרבה גם פחתה. הבנתי אותו ואת העדיפות שהוא נותן לעבודה ואף עודדתי אותו כדי שיתקדם וכו', הוא בתחילת דרכו.
קרה מצב, שבתקופה הזו של חוסר הקרבה בינינו (פחות מדברים, פחות מבלים..),
הוא שיתף אותי בדעה די קיצונית שאני לא מסכימה איתה, שלא הייתה לו בעיה שאשכב עם אחרים (בחופשות וכו') והוא לא היה מחשיב את זה כבגידה (אגב- הייתה שאלה ממש דומה באתר אבל זו לא אני והעצות שם לא תאמו את המקרה שלי).
בחיים לא הייתי עושה דבר כזה אבל זה לא משנה, מה שהדאיג אותי בעצם זו העובדה שהתחלתי לחשוד שזה בעצם הרצון שלו (למרות שהוא מכחיש ואמר שזו דעתו עליי בלבד וכרגע לא חסר לו כלום ולא היה רוצה דבר כזה).
כל הקשר תמיד האמנתי בו בעיניים עצומות, תמיד נתן לי ביטחון שאני האחת בשבילו והשוויץ בי ליד כולם, ופתאום- גם הריחוק בינינו וגם הדעה הזו.
אף פעם הוא לא נתפס על שקריםחצאי אמת.. הכל תמיד היה מושלם מבחינת האמון וזה אחד היתרונות הכי גדולים שהיו לו אצלי. אמון זה דבר שמאוד חשוב לי.
דיברתי איתו מלא פעמים על כמה שזה מפריע לי, אבל הוא אמר שאני צריכה לקבל דעות שונות משלי, ואם אני ממש לא יכולה לקבל את הדעה שלו- לעשות חושבים על הקשר,
הוא לא מוכן לוותר על עצמו כדי שאני אשמע את מה שאני רוצה לשמוע, ונמאס לו שאני מדברת איתו על זה.
למרות כל השיחות שלי איתו, לא נרגעתי. מרגישה שהאמון נסדק. אני מפחדת לדבר איתו על זה שוב, כי זה רק מקלקל ולא נותן תוצאות, כל שיחה נשמעת כמו השיחה הקודמת.
אודה לעצות, איך להחזיר את האמון שלי בו (אם הוא בכלל אמור לחזור אחרי המחשבות האלו).
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות