יכול להיות שסתם היית נחמד אלי ושאני סתם בחורה רגישה שמביכה את עצמה עכשיו ואולי אני אשמע קצת פטתית ובעלת דימיון פרוע אבל אני כן חייבת להגיד לך את זה כי לא יכולה יותר לשמור בבטן אני מחכה לשיחה הזאת כבר שלוש שנים אני חייבת לפרוק ואני חייבת שתדע את האמת ההתנתקות הזו כואבת לי בעצמות ואני יודעת שזה בדילאיי אבל אני לא יכולה יותר אני לא מצליחה להתגבר על החוסר שלך כמה שניסיתי אני לא מצליחה לוותר אתה היית בשבילי עולם ומלואו ואני מרגישה שאני מוותרת על עצמי על הלב שלי על הנשמה שלי על הרגשות שלי על האושר שלי על האנושיות שבי זה חזק ממני וזה לא מתוך צומי ולא מתוך סקרנות ולא בלבול וזו לא הרגשה סתמית זה ממקום פנימי חזק ועמוק שלא הייתי מודעת שקיים זו הרגשה שאני לא יכולה להסביר במילים לא משנה כמה אני אנסה אבל אני מקווה שאתה מבין אותי קצת לא התכוונתי לפגוע באף אחד לאורך כל הדרך היה לי חשוב לשמור על הכבוד שלך אז ניסיתי להיות חכמה והיה לי אכפת מהרגשות שלך יותר משלי לכן התרחקתי כמה שיכולתי (כנראה שיש בי שמץ של הגינות ומוסר עדיין אחרי הכל) אבל אין לי שליטה על זה אני מרגישה שאני משתגעת זה מורכב קשה ומסובך
ואני יודעת ומבינה בהיגיון שזה לא נכון לא חיה בדיסני וכן בין הרצוי למצוי יש פער אבל בכל זאת אני בן אדם שעשוי מלב ולא מאבן וגם אתה כולך לב אני יודעת אתה לא עציץ אני יודעת שגם אתה מרגיש רע עם הקרירות הזאת והריחוק הזה
ואני כל כך רוצה לחזור למקום הקרוב והחם בלב שלך
סליחה שזה כתוב ככה אני מניחה שאין פה שאלה אני רק רוצה לפרוק תגובות יתקבלו בברכה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות