היי לכולם,
אשמח להתייעצות,
אני בת 26, רווקה. גרה אצל אמא בשכירות.
מגיל קטן עבדתי, ממלצרות ועד ניקיון.
לא הייתה לי תמיכה כלכלית מעולם, ועבדתי קשה על מנת להשיג מטרות מסויימות.
מודה על זה ושמחה על כך.
בגיל 26 השגתי הכל, כל מה שרציתי עד כה השגתי בעבודה קשה.
את כל הכסף השקעתי בלימודים שעלו לי המון, מימנתי רישיון וקניתי 2 רכבים כולל תחזוקה שלהם וכו׳.
מעולם לא ביקשתי עזרה או כסף גם כשלא היה לי.
הסיבה שלא עזבתי את הבית של ההורים היא כלכלית, אני ללא זוגיות, ברגע שתהיה מניחה שאעבור לגור איתו, כרגע זה לא ריאלי לגור לבד..
השאיפה שלי בעזרת ה׳ זה לחסוך לדירה לבד, לפחות שיהיה לי הון עצמי. כי לא רוצה להסתמך על אף אחד, אלא על עצמי, ויודעת שזה לא קל אבל יש לי הזדמנות.
יש לי אפשרות לגור עם אמא,
היא גרושה ואני בנתק עם הצד השני שנים כך שהוא מת מבחינתי.
אני לא מנצלת אותה חלילה, אלא גם עוזרת במטלות הבית, משלמת חשבונות, עושה קניות, שום דבר לא מובן מאליו מבחינתי. מעריכה את מה שיש לי.
בכל מקרה,
החלטתי להיות מחושבת מאוד יותר מבעבר.
אם נניח הייתי בזוגיות ולא הייתי מחשבנת אז היום אני חוסכת כל שקל.
מה גם שלהיות בזוגיות זו הוצאה ושמחה שכרגע סיימתי זוגיות אז דואגת לעצמי, יש תחושת הקלה.
אני לא רוצה זוגיות לא כרגע, צריכה את הלבד שלי.
בנוסף, הפסקתי לאכול בחוץ, הפסקתי לצאת (אין לי חברות), אם יוצאת זה לדייטים וכו׳ (פעם ב).
הפסקתי שופינג, מותרות למיניהן,
כן משקיעה בעצמי, תלוי במה.
קונה מה שחובה מבחינתי.
אני רוצה לחסוך את כל המשכורת ולשים בצד,
ולהקציב לי 1,000₪ בחודש להוצאות חובה (כמו:חשבונות ותשלומים)
כמובן שיש לי תחזוקה של הרכב, חשבונות וקניות בשוטף.
השאלה עד כמה ניתן להצליח?
אני מאמינה בעצמי, וחושבת שזו החלטה טובה.
מה דעתכם?
הקצבתי לעצמי טווח של 3 שנים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות