היי לכולם,
יש לי חבר שאני לא ביחסים טובים איתו כלכך. אנחנו מכירים כלכך הרבה שנים ועברו בינינו הרבה דברים, ועל פניו אנחנו בחבורה הדי קרובה של החברים, אבל פשוט יש בינינו קצר כל הזמן.
כל פעם שאנחנו נפגשים, הןא נותן לי כל הזמן הרגשה שהייתי אשם, שיצאתי איתו לא בסדר. כאשר אני נפגש עם עוד אנשים, חברים משותפים שלנו הוא ישר שואל "למה לא הזמנת אותי??" "אני לא מאמין עליך, פעם הבאה תזמין אותי".
כל פעם איכשהו אני יוצא לא בסדר.
מותר לי להיפגש עם עוד אנשים.
מותר לי לשמור על קשרים עם עוד אנשים, והטא גם מוזמן לקבוע איתי לשבת רק שנינו, הוא פשוט לא עושה את זה.
זו זכותי המלאה. וזה לא הופך אותי לחבר םחות טוב של איציק.
גם הוא נפגש המון פעמים עם חברים משותפים ולא מזמין אותי.
מה קורה פה?? למה הוא מצפה ממני להיות חברו שלו הרבה יולר ממה שהוא חבר שלי??
למה הוא מעמת אותי עם שאלות וכאלה ונותן לי להרגיש כלכך רע?
הבעיה היא, שכל פעם כזו, אני בולע את הלשון. לא מצליח לחשוב על טיעונים בזמן אמת, לא מצליח לעמוד על שלי. להגיד לו זכותי, זה החיים שלי, ואני לא פחות חבר שלך מאשר שלהם, אבל זכותי להיפגש עם מי שבי לי מתי שבא לי...
לא מצליח.
לא מצליח להיות חד לשון ומחשבה בזמן אמת, ולהגיד באמת את מה שקורה פה, ולא לתת לחוסר הנעימות להשתלט עליי ולבאמת לקחת את התפקיד של האשם ולהיכנס לפינה של אני הייתי לא בסדר..
חייב עצה.
איך להתמודד איתו?
איך לעמוד על שלי כבר, איך לשכנע את עצמי שאני בסדר, ושמותר לי לעשות דברים גם בלעדיו?
איך לא להיכנס למניפולציות הרגשיות שלו, ולהגיב בזמן אמת את מה שצריך, במקום לחשוב על זה אחר כך כל הלילה?
תודה אנשים יקרים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות