לרוב... גם כשבן אדם שואל "מה איתך" לא באמת אתה עצמך ממש מעניין אותו כמו שמעניין אותו ללקט לעצמו מידע בין אם לעשות בו שימוש או בין אם להעביר אותו הלאה. רוב האנשים אם אתה מספר להם נגיד שאתה בתקופה לא משהו אז פתאום הם לכאורה "אוהבים" אותך, כי הרבה יותר קל ונוח לאהוב מישהו "חלש" אבל פתאום כשאתה עם בחורות שוות, עושה רכישות משמעותיות, עובד במקומות טובים... נהנה ומבלה אז רואים על פי המבט או הטון דיבור שמשהו מציק להם. נדיר שיש בן אדם שבאמת מפרגן מהלב. אגב זה לא גם כול כך משנה אם האדם "פחות" ממך או "יותר ממך" ניתקלתי בהמון אנשים שחיים טוב מאוד שממש מציק להם שלמישהו פשוט מסתדר גם הדבר המינורי ביותר. זה בכלל כול התרבות הישראלית שהבנתי אני שונא שהיא כוללת את רוב העדות והשכבות הכלכליות. מכאן אני בן אדם שנורא קשה לו לשחק את משחקי הנימוסין האלה ואיפה שאני מרגיש שהסביבה היא סביבה עויינת אני מעדיף לא להיות שם. השאלה היא עד כמה רחוק אני יכול ללכת עם הגישה הזאת כי לבסוף אני לא מרגיש בנוח כבר עם אף אחד... אז מה דעתכם?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות