יש לי פחד מאינטימיות, ולא רק במובן המיני, אלא גם הרגשי.
יש לי פחד מלהיפתח ולהיחשף בפני גבר, בעצם פחד מלהתקרב.
זה תמיד מצחיק אותי שאם אני מתחילה עם מישהו, יותר מפחיד אותי שהוא יגיד לי כן מאשר לא, כי אז זה אומר שצריך להתקרב.
כל הזמן הפחד של מה הוא יחשוב עליי, על איך שאני נראית או על האופי שלי,על המשפחה שלי, הבית שלי, החברים שלי, צף לי במחשבות.
במערכת יחסים הקודמת שהייתי בה, זה הגיע למצב שגם כשהבחור שהייתי איתו היה אומר לי שהוא אוהב אותי, היה לי קשה להאמין לזה, כל הזמן שאלתי את עצמי "הוא באמת אוהב אותי? הוא באמת נמשך אליי?"..
הדוגמה הכי טובה כרגע היא, בחור שאני מכירה יחסית טוב, שנראה ממש טוב בעיניי, חכם, משכיל באמת נראה בחור לעניין ובקיצור מושלם.
אני מוצאת את עצמי חושבת עליו הרבה וכל כך הייתי רוצה לצאת איתו לדייט, אבל הפחד שמה יקרה אם זה יצליח? מה יקרה אם יהיה דייט 2? הפחד מלהתקרב. בעיניי הוא נתפס כמושלם, וכביכול אני לא מספיק מושלמת בשבילו ואיך בכלל הגיוני שהוא ירצה להיות איתי? אני לא מצליחה לשחרר מהמחשבה הזו, זה ממש כובל אותי.
העניין הוא שאני לא מרבה גם לדבר על זה עם אנשים, מהסיבה היא שאני נראית טוב בעיניי הרבה אבל זה כאילו שאני רואה פחות טוב מה שהם רואים.. קשה לי להעריך את עצמי כפי שאני. כל הזמן בראש שלי שאני לא מספיק טובה עבור מישהו, בין אם זה לקשר זוגי או אפילו חברות רגילה וזה גורם לי ממש להיסגר. וזה לא בהכרח רק קשור למראה. אחרי הכל, אני גם בחורה משכילה וכביכול יש לי את כל מה שיש להציע, אבל יחד עם זאת הפחד שאולי זה לא מספיק טוב משתלט עליי.
אני נורא רוצה אהבה, אני בן זוגי. אני אוהבת לתת מעצמי ואני יודעת שיש לי המון מה להעניק, ואין דבר יותר נפלא בעיניי מאהבה אבל אני פשוט מפחדת...
האם מישהו גם הרגיש או מרגיש במצב שלי?
או האם יש לכם טיפים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות