"החלטתי לשתף אותכם במה שכואב לי הסיפור מתחיל כשהייתי בן 5 איבדתי את אמא במחלת סרטן .
ילדותי הייתה אכזרית מאז שנפטרה אמא הדודים מצדה של אמא לא ביקרו אותנו ואבי לא ביקר אותם היה מצב שדודי ודודתי לא יודעים אותי , הדודים מצד של אבא היו גם אכזריים כלפי.
אבי גם עבר ילדות אכזרית וכתוצאה נהפך לבן אדם עצבני במהלך חיי כל האנשים בסביבה מסתכלים עלי בחלמה וכואב לי המבט , בכיתה ז עד ח חבריי סירבו לדבר אותי כי לא הסכמתי לעזור להם במבחנים ולרמות ומאז הייתי בודד הכל יכולתי לסבול עד שהייתי בן 18 פתאום גיליתי כאב גדול בכל מקרה שמישהו מזכיר כמה שהוא אוהב את אמ ו אחזור לבית ואתחיל לבכות כי לא היה לי המזל להכיר את אמא את הצורה שלה הריח שלה איך בדיוק נראית חיבוק קטן לפצות את כל השנים האלה לא היה אפשר היא בילתה שלשלת השנים האחרונות שלה בבית חולים.
לא יודע פתאום כואב לי הלב חשבתי שזה יעבור אבל שנתיים אני סובל מזה הייתי בתיכון מצטיין עכשיו באוניברסיטה אינני מצטיין אני נחשב כגאון לא יכולתי ללמוד, הרבה שעות אני חושב עליה התחלתי להיות עצבני לא יודע מטרתי בחיים איבדתי ביטחון עצמי חשבתי שצריך פסיכולוג אבל חושב שפסיכולוג לחלשים ואני די חזק אבל הגעתי למצב ממש אי אפשר לתאר תמיד אומרים עלי שאני רגוע ושקט בצורה לא נורמלית ...ב בקשה עצות "
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות