אתחיל בקצת רקע: אותה חברה הייתה ממש קרובה, גרנו ביחד, עבדנו ביחד ובילינו ביחד סביב השעון, ממש חיינו ביחד.
החברות הזו התדרדרה מהצד שלי וזו לגמרי אשמתי, היו גברים מעורבים בתמונה והייתי די מטומטמת כשבחרתי בהם ולא הקדשתי לחברות שלנו מספיק תשומת לב, היא תמיד הייתה שם בשבילי, ברגעים הכי קשים, הכי חשופים ותמיד תמכה, בלי לבקש כלום בתמורה, רק קצת זמן איתי.
הייתי אנוכית ועיוורת, לא הבנתי שגברים עוזבים אבל חברים נשארים, לא הקדשתי מספיק זמן לצרכים שלה, ונוצר נתק אכזרי מצידי.
אחרי התפכחות קלה מצידי היא הסכימה לתת לי צ'אנס, ושוב לא הבנתי לגמרי מה היא צריכה, היא שוב הרגישה שאנחנו בקשר חד צדדי, וזה היה יותר מדי בשבילה, אז היא החליטה שעדיף לה לנתק את הקשר כדי לא להמשיך להיפגע.
כיבדתי לגמרי את ההחלטה המאוד צודקת שלה, והחלטנו להיפרד כידידות, ידידות שלא מדברות.
לקח לי קצת זמן להבין את הסיבות שבגללן אני לא מצליחה להחזיק קשרים מהסוג הזה, כולל תהליך טיפול שאני עוברת.
אני חושבת שאני במקום הרבה יותר בוגר ונכון היום, ובמהלך התקופה הארוכה שעברה מאז הפעם האחרונה שדיברנו, יצא לי לחשוב עליה לא מעט פעמים, אני מאוד מתגעגעת אליה, לאינטראקציות האותנטיות שהיו לנו, לחוכמת החיים שלה, וליכולת שלה לנתח סיטואציות ברמה גבוהה.
הסיבה שלא ניסיתי ליצור איתה קשר מאז היא שאני מכבדת את ההחלטה שלה, ואני מפחדת לפגוע בה שוב.
אבל אני מתגעגעת אליה מאוד, ומאז לא הצלחתי ליצור קשרים חדשים ועמוקים כמו הקשר שהיה לי איתה, רק היום אני מבינה עד כמה הייתי ברת מזל שהיא בחרה בי בתור החברה שלה, ועד כמה טיפשה הייתי שלא הערכתי את זה מספיק.
אני מאוד מתלבטת אם לשלוח לה הודעה ולנסות לחדש את הקשר ולהסתכן בפגיעה נוספת בה בכך שאזכיר לה שוב את ההיסטוריה שלנו, ופוטנציאלית אולי אפילו לקבל חסימה וכך לסגור את ערוץ התקשורת איתה לתמיד, או להשאיר את המצב כמו שהוא ולהמשיך לכבד את ההחלטה שלה, בתקווה שיום אחד היא תיזום את התקשורת בינינו שוב איכשהוא.
אשמח לעזרה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות