החיים שלי יפים וטובים אבל מרגישה שמשהו חסר

היי כולם
אשמח לשתף אותכם במה שעובר עליי ולקבל עצות ודעה ממכם :
אני בת 23, התגייסתי די מאוחר והשתחררתי מאוחר
מגיל 16 היה לי בן זוג עד גיל 20, זוגיות נורא שוחקת ובעיקר שלא התאימה לי ובצבא הבנתי עד כמה, בצבא הייתי בבסיס מאוד מאוד בודד, עם מישהי אחת בחדר במשך שנתיים שהיא לא הייתה מעוניינת כל כך בקשר איתי עקב בעיות נפשיות שהיו לה
היה לי מפקד שלא אהב אותי והיה מתנהג בהתאם והדבר היחידי שהחזיק אותי בצבא זה בעצם הבן זוג שהיה לי שהוא היה מדבר איתי בשיחות וידאו כל פעם כשהייתי לבד אבל גם זה היה חצי נחמה כי גם מצד שני היה עושה לי את המוות.
חצי שנה לפני השחרור שלי נפרדתי ממנו כי החלטתי שזה לא שווה את כל הכאב הזה
אלוהים שלח אליי את החברה הכי טובה שלי היום, היא עזרה לי להחלים מהפרידה והיה לי מאד כיף איתה.
אחרי השחרור שלי הייתי בhigh ממש והתחלתי לעשות מלא מלא דברים שאני אוהבת
הכרתי גם בחור שדי שיחק בי, טען שהוא רוצה אותי אבל מנגד לא קבע איתי דייטים ולא כלום וגם ממנו החלטתי לנתק קשר כי הבנתי שהוא מחפש רק הנאה בהתכתבויות איתי ולא מעבר
כבר עברה שנה וחצי מאז שאני משוחררת, אני עובדת בעבודה מסודרת, עוד מעט מתחילה לימודים, אני מתאמנת, קוראת ספרים, מוקירה תודה ביומן, לומדת אנגלית מתמטיקה ופסיכולוגיה ואני כל הזמן דואגת לעצמי ולהעשיר את עצמי
אני מרגישה שמשהו ריק לי, אני בחורה מאוד פרימיטיבית אני מאמינה בדברים שעליהם גדלתי, לא לובשת חשוף, משתדלת לא להכנס לקשר אם הוא לא 100 רציני, לא מדברת עם סתם גברים אם אין לי אינטרס איתם חתונה וכו , לא יוצאת למועדונים ולא מתחברת בקלות לאנשים.
אני אוהבת את החיים האלה וככה הייתי תמיד וטוב לי, כל הזמן שניסיתי לשבור את השגרה שלי התחרטתי על זה
אבל באיזשהו מקום אני מרגישה שמשהו חסר לי, אחרי שניתקתי את הקשר עם הבחור ההוא אני מתחילה לחשוב שאולי כבר לא אמצא זוגיות נורמלית אחרי השני קשרים הרעים שהיו לי
יחד עם זאת אני גם מתחילה לחשוב שאולי אני לא מספיק יפה ואני לא שלמה עם עצמי
והמוח שלי דואג לעבוד 247 בלהטריד אותי בדברים שאני צריכה לשחרר
בקיצור הרבה פעמים אני מרגישה שאני רוצה לחזור לקשרים ישנים שהיו לי נטו בשביל להרגיש שיש לי עוד חברים בחיים
ואני מרגישה די אבודה, החיים שלי טובים, באמת
אבל מרגישה קצת אבודה
האם עוד מישהו מרגיש את זה או הרגיש ?
אני אפילו לא יודעת לפענח מה אני מרגישה
הצורך לעוד חברים? הצורך אולי להכיר מישהו שבאמת אוהב אותי ולנסות להאמין באהבה שוב?