אממ... אני אתן קצת הקדמה,
דבר ראשון אני חייב לציין שאשתי במחזור שלא תשפטו סתם, ביום יום זה לא כך.
הייתה לנו שבת מאוד מתישה שנינו היינו גמורים מעייפות והיא הייתה צריכה לקום ליום לימודים ארוך.
היא קמה מאוד מוקדם וניסתה להתארגן וכשהיא ראתה שהיא לא מספיקה היא ניסתה להעיר אותי בצרחות מהחדר השני.
אני הלכתי לישון הרבה אחריה לכן היה לה קצת קשה להעיר אותי, וכשקמתי היא ביקשה ממני כמה דברים לעשות כדי לעזור לה להתארגן ללימודים.
הייתי קצת מעוך אבל עשיתי כל מה שהיא ביקשה, לא הוצאתי מילה ועשיתי כל מה שהיא ביקשה ממני, כשבינתיים היא צועקת עלי למה לוקח לי שעה להתעורר ולמה אני לא זז.
חזרתי למיטה כי קפאתי מקור ואז היא קראה לי בצרחות שאני אבוא, שאלתי אותה מה היא רוצה והיא המשיכה לצרוח לי "בא כבר למה אני צריכה להתחנן?!?"
כשבאתי היא שאלה אותי עם הבגדים תואמים.. אמרתי לה שכן והכל בסדר, ואז כבר לא היה לי כח לחזור למיטה אז נכנסתי למקלחת.
כשיצאתי היא בדיוק התקשרה, זה היה אחרי איזה רבע שעה. היא שאלה אותי אם התקלחתי והכל בסדר, אמרתי לה שכן. עדיין הייתי גמור מעייפות אז לא דיברתי יותר מדי. וסיימנו את השיחה.
"הייתי בשיא הלחץ הבוקר אז ביקשתי עזרה, זה לא בסדר? אני יכולה להבין מה עשיתי לך שאתה כ"כ קר אלי"
"סתם חשבתי שתגידי מצטערת הייתי בשיא הלחץ, תודה רבה שעזרת לי וסליחה שהתייחסתי אליך ככה. ואפילו עוד יותר היה נחמד אם באמת היית מעריכה את זה."
"מצטערת הייתי בשיא הלחץ, חבל לי שהייתי צריכה כ"כ להתחנן לעזרה, אם היית עוזר לי בשמחה אז הייתי מעריכה את זה הרבה יותר. בכל אופן תודה."
"כן, זה מה שרציתי לשמוע, שלא עזרתי לך בשמחה."
"אולי זה לא מה שרצית לשמוע אבל זאת האמת. הייתי צריכה להתחנן שתעשה כל דבר. אז אני מודה לך שעשית, אבל לא בשיא ההתלהבות. בסופו של דבר יצאתי מהבית בהרגשה הכי מחורבנת שיש. ואתה יודע איך היום הזה קשה לי."
ואז התחלנו לריב..
מה שקרה בסוף שאני הרגשתי חרא על זה שלא עזרתי לה בהתלהבות.
מה שאני שואל אם זה נשמע לכם הגיוני ההאשמות האלה שלא עזרתי לה בהתלהבות? ואם זה התנהגות נורמאלית לאישה במחזור?
תודה רבה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות