אני הגעתי למסקנה שאני די תמימה ודי נאיבית ומשעממת ומעפנה...לפעמים כשחברים שלי באים אלי ביציאות מוזרות וסוטות או שבאים לרדת עלי כזה בצחוק אני לא יודעת להעמיד במקום ולא תמיד יודעת מה להגיד ויוצא שאני עונה משהו מעפן או שאני שותקת ואני מרגישה ברגע הזה פשוט לא נוח..שצוחקים עלי ואני פשוט מובכת. גם עם החבר שלי זה ככה לפעמים אני מרגישה נחותה ממנו הוא תמיד עם יציאות מוזרות שכאלה ואני לא יודעת מה לענות וישר אומרת בוא נעבור נושא ומתעצבנת עליו קצת, אחרי שיחות כאלה עם החבר אני מבואסת עם עצמי וחושבת הרבה מחשבות של מה לא בסדר בי ולמה אני ככה. יש לו ידידה טובה שהוא רוצה ממש להכיר לי ואני מתביישת כי היא נראית אחת כזאת עם ביטחון עצמי גבוה ואני יודעת שאם אשב איתם יחד הם כל היציאה ידברו יצחקו ואני אשב בשקט חסרת ביטחון ואהיה מובכת. אני תמיד ככה מתביישת מאנשים, מעדיפה לשתוק ולא לצאת סתומה, מעדיפה לשבת בשקט ולא לענות כי לא תמיד יש לי מה וככה אני מביכה את עצמי. ובאלי להיות אחת כזאת שכן תדע תמיד מה להגיד, תדע לעקוץ את הבן אדם כשצריך, תמיד תרגיש בנוח בחברת אנשים, שתמיד יהיה לה מה להגיד. איך אני יכולה לשנות את ההרגשה הזאת שלי ואת המצב הזה? תודה לעונים..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025