אני בת 14 עוד מעט וחצי בכיתה ט. הגעתי לבית ספר חדש השנה. בית ספר שהכרתי שם רק מישהי אחת והיא בהתחלה הכירה לי את כולם. בשבוע הראשון באמת היה לי קשה ולא כל כך התחברתי לכיתה וילדים ולאט לאט התחברתי לכולם ונהייתי ממש אחת מהם. זה היה נראה כאילו הכרתי אותם כל החיים כי באמת שהיה מושלם ! אני לא מתלוננת. בבית ספר הכרתי ילדה שהפכה מהר מאוד לחברה טובה טובה שלי, היינו כמו אחיות דיברנו כל הזמן בפלאפון בווצאפ סיפרנו אחת לשנייה הכל. וגם בבית ספר היינו ביחד. במהלך החצי השנה היו לנו שניים שלושה ריבים. והשלמנו די מהר. לפני כמה ימים רבנו שוב. וסוגשל השלמנו. כאילו אנחנו לא ממש חזרנו לעצמנו אנחנו בסדר כזה. לא נראה לי שנגיד שלום מחר בואו נגיד את זה ככה. אני מרגישה שכל פעם שאנחנו רבות כאילו אין לי חברים כל כך. פתאום אני קולטת שאין לי עם מי לדבר ולהסתובב. למרות שעם כולם אני בסדר! לכל אחת יש את החברה הטובה שלה וכל אחת מסתובבת עם החברות שלה ואני לא יכולה פשוט להדחף. דבר ראשון כי לא תמיד אני אוהבת את הילדות ולא תמיד זה נעים. אני מרגישה שאין לי עם מי להיות.. ואני חושבת שזה דווקא בגלל שאני חדשה. כי אם הייתי "ותיקה" לא הייתי מרגישה ככה לא הייתי מרגישה יוצאת דופן שכזאת. היא למשל כל הזמן מדברת בפלאופון,כל שנייה מסכנה היא בווצאפ הרבה כותבים לה על הקיר.. וכל זה בדיוק ההפך ממה שקורה לי. אני מדברת בווצאפ אבל לא עם כל כך הרבה ילדים כמו שהיא מדברת וזה מתסכל בטירוף זה מתסכל לראות שהיא מכירה ילדים שאני לא. זה מתסכל שיש לה עם מי לדבר ולי לא. זה מסתכל שהיא יותר מקובלת ממני!!!!! חצי מהחברים שלה בערך זה ילדים מערים (עיר) אחרות. ולי בלחץ יש שלוש. מה עושים ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025