אז אספר את הסיפור הבעייתי שלי:
יש לי חבר 8 חודשיים, הכרנו דרך אחותו התאומה שלמדה איתי בקורס ללימודים ומשם נפגשנו... אחר כך התקדם לפגישות ונהיינו זוג.
כשהכרתי אותו לא ידעתי הרבה דברים עליו, האם הוא רוצה קשר זוגי למשך שנים ומתכוון לפתח אותו לקטע של: דירה משותפת, חתונה, ילדים...
היום, שאנחנו כבר 8 חודש ביחד התחלתי לדבר אייתו על זה,
אמרתי לו "תשמע, אני מחפשת משהו רציני למשך שנים, שאם צריך גם נתקדם לציפיות של עתיד ביחד.. אני בחורה שלא מחפשת לעבור בין גבר לגבר"
ושלא תחשבו שאני דתייה שמחפשת אפילו להתקדם עכשיו, אני צעירה !
אני לא חושבת על זה בכלל וזה לא בקו המחשבה שלי כרגע. אני פשוט רוצה לדעת
בלב שלם שאני נמצאת עם הגבר הנכון.
תגובתו היית: "תשמעי, אני לא רוצה להוליך אותך שולל ואגיד לך את האמת,
אני לא חושב על דירה/חתונה/ילדים במשך השנים הקרובות וטוב לי לפחות כרגע לגור עם ההורים, אני לא יודע מה יהיה ולא רוצה שתפתחי ציפיות לשווא"
זה בערך היו המילים המדויקות, ממש נכנסתי פה לבאסה...
לא ידעתי איפה לקבור את עצמי, שוב להתאכזב מזוגיות? בעבר היה לי בן זוג שנתיים ושנה וחצי, אצלי זה אך ורק רציני... אף פעם לא יראו אצלי מערכת זוגית של כמה חודשיים קטנים, אני ממש לא מהבחורות שעוברות מגבר מגבר.. אני יודעת גם להחזיק זוגיות למרות שרבים ולמרות שקשה, כמובן תלוי במה וכשצריך נפרדים.
גם הוא אמר לי שהוא צעיר, שהחיים עוד לפניו ועוד לא יודע מה יהיה...
אני גם לא יודעת מה יהיה, אבל פוחדת להתאכזב ממנו.
נ.ב הוא אמר לי לפני חודשיים ככה שעוד כמה שנים אני, הוא ואחותו אולי נשכיר דירה
כשהיא תצא מהצבא ויהיה לה גם כסף טוב כדי לממן את עצמה כמו שצריך.
השאלה היא מה לעשות? האם להיפרד בגלל דבר כזה?
אולי רק בגלל שהוא צעיר הוא אומר את זה?
הוא אומר שאולי הדעות ישתנו אבל למה לקחת סיכון,
לא יודעת מה לעשות...
תודה לעוזרים :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות