שלום לכולם, אני אנסה לצמצם כדי לא לחפור יותר מדי....בגיל הילדות או טרום התבגרות שלי עברתי אירוע טראומטי שהשפיע על החיים שלי וגם על ההתנהלות שלי במסגרות השונות בין אם זה בי"ס, תיכון (השנים הכי קשות שהיו לי), צבא ולימודים אקדמאיים (אני גרה בדרום אז למדתי במכללה) מאז ומתמיד רציתי לעבור למרכז ולחיות את החיים שלא היו לי, רציתי לצאת למסיבות לפאבים ולחיות את החיים שלי בלי שישפטו אותי ובלי שיאחלו לי להתחתן בשנה הבאה..כעת סיימתי תואר ועכשיו אני עובדת בתור קופאית בסופר כדי לחסוך כסף כי אני מאוד רוצה לעוף מהעיר הזו כי אין הרבה אפשרויות בעיר הזו אולי היתרון היחיד פה זה שאולי השכירויות פה יחסית "נורמליות" אבל אין תחבורה ציבורית נורמלית ובשבתות וחגים היר הזאת מתה, אני מאוד רוצה לעבור למרכז, אבל חוששת שלא אצליח להחזיק מעמד שם מבחינת יוקר המחייה ומציאת עבודה ואני גם נמתביישת בזה שאני עדיין לא נשואה כי רוב הנשים פה מתחתנות בגיל 20-25 וזה נראה להן מוזר שמישהי כמוני עדיין לא התחתנה,בחייאת תנו לי לחיות את החיים שלי כמו שאני רוצה...מה אתם חושבים, אני אצליח לעבור לחיים טובים יותר? ומה לגבי עבודה? אני יודעת שאין הרבה מבחר במדעי החברה אבל זה מה שלמדתי ואהבתי ללמוד את זה? אוף אני מרגשיה שזהו שהחיים שלי כבר גמורים ואין לי תקווה...אני הכבשה השחורה במשפחה שלא שירתה בתפקיד משמעותי בצבא ולא קיבלה אף פעם תעודות הצטיינות והערכה כלשהן...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות