אם רק סיימתם את השירות הצבאי ואתם לפני הלימודים, בטח תצליחו להתחבר לסיפור שלי. אם לא אני בכל זאת אשמח לשמוע את דעתכם.
אחרי מערכת יחסים של שנתיים, במשך שנה וחצי יצאתי לדייטים לא מוצלחים. בסוף זה קרה, פגשתי מישהו באוגוסט האחרון . מישהו שיעניין אותי, הכימיה היתה טובה, נמשכתי אליו מבחינה חיצונית והוא סיקרו אותי. מהתחלה הוא היה מאוד כנה איתי וסיפר לי שהוא מתכנן את הטיסה של החיים שלו לחצי שנה בדרום אמריקה בפברואר. לא יחסתי לזה הרבה חשיבות. החלטתי ״לזרום״ ולא פיתחתי ציפיות שיצא מזה קשר רציני בעקבות כל האכזבות מה דייטים הקודמים. החלטתי להנות לטווח הקצר.
כשהתחלתי לפתח רגשות, הגיעו גם החששות מהטיסה ומכך שלקשר יש תאריך סיום ידוע מראש. החלטתי להפרד ממנו , הוא בתגובה הבין מאוד את הפחד שלי להפגע ולא ניסה לשכנע. כעבור חודש הוא יצר איתי קשר, נפגשנו, והרגשות עלו על גדותן. למרות העצות של כולם לא לחזור לקשר חזרנו.
כרגע הקשר מאוד רציני. מדברים כל יום נפגשים הרבה. נהנים אחד מהשניה.
אבל ככל שהרגשות שלי גדלים כך גם המחשבות והפחדים.
ידוע לשנינו שהקשר יתנתק ברגע שיטוס כי אני לא מתכוונת לחכות חצי שנה בארץ והוא לא יטוס בהרגשת מחויבות.
כשאני רואה אותו כל הבעיות מתגמדות. כשאנחנו רחוקים הכל חוזר.
מה הפיתרון ???
המצב מתסכל...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות