שאלה קצת לא שגרתית, אבל בכל זאת...
אני ברגעים אלו ממש בהודו. עד ממש היום התאכסנתי בהום-סטיי (בית פרטי של משפחה) אבל הייתי לבד, כי בני המשפחה לא גרים שם.
אני ובעל הדירה סיכמנו מראש שאשאר 3 שבועות ובכל שבוע אשלם את השכירות לשבוע הנוכחי. הוא לא הסכים שאשלם בנפרד על כל יום. אחרי שבועיים ביקשתי לעזוב מסיבות אישיות ולא צפויות(יש לציין שלא מדובר בהרעת תנאים: התנאים בבית תמיד היו טובים מאוד וגם המשכיר היה בסדר גמור).
בעל הבית טען שלפי הסיכום הייתי צריך להודיע לו שבוע מראש לגבי העזיבה(מה שלא עשיתי ואני לא זוכר שסיכמנו דבר כזה) וגם הזכיר כי סיכמנו שאשאר 3 שבועות.
המצב כעת הוא שאני שילמתי שכירות לשבוע וביום השני של השבוע עזבתי למקום אחר, הבית עומד ריק והמשכיר לא מוכן להחזיר לי את הכסף מהסיבות שציינתי לעיל(הודעה מראש וגם שלא הבאתי מישהו במקומי).
אתם בטח שואלים: אז למה הסכמת לעסקה הזו ולא הלכת לאכסניה אחרת? מדובר כעת בשיא העונה ואין מקום בשום גסטהאוס(ביררתי) והבודדים שנותנים מקום זה לימים ספורים בלבד (שלאחריהם לא בטוח שאוכל למצוא מקום פנוי אחר) ובמחיר שערורייתי שאני לא יכול לעמוד בו. המחיר בהום סטיי המדובר היה קצת יותר נמוך והתנאים בבית טובים כך שבשעתו זו העסקה היחידה שיכולתי להרשות לעצמי.
מדובר בסכום נכבד יחסית. בעל הבית אדם חביב ופתוח שאני השוכר הראשון שלו וניתן לדבר איתו ואכן ניסיתי לדבר אל ליבו כמה פעמים שיחזיר לי את הכסף אך הוא בשלו.
אני לא יודע מה לעשות. מצד אחד הוא אומר שכסף לא מעניין אותו ואין לו בעיה של כסף (ולמרות זאת הוא מסרב להחזיר לי) ובאיזשהו מקום אני בכל זאת מבין אותו כי לא עמדתי בהסכם.
מצד שני, מדובר בהודו ואין כאן באמת חוזים כתובים והכל בע"פ ועכשיו לך תוכיח שאין לך אחות.
אז חוץ מללמוד למקרה הבא, מה הייתם עושים במקומי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות