התאהבתי בבחור דתי. הוא שומר נגיעה, אני רחוקה מזה שנות אור. כשהיינו נפגשים היה לו מאוד קשה לשלוט בייצר המיני שלו, והוא היה נוגע בעצמו. אחר כך היו לו רגשות אשם מאוד חזקים ואני הייתי מתייסרת על כך שבגללי הוא מרגיש כלכך רע עם עצמו. אם לא הייתי קיימת ולא היינו מכירים הוא לא היה מגיע למצב הזה. ניתקנו קשר כי זה היה לו קשה מידי והוא החליט שזה חסר סיכוי. למרות שכלכך רציתי החלטתי לא להלחם על הקשר הזה כי אני גורמת לו רק רע. עברו כבר כמה חודשים ואני עדיין חושבת עליו. לא יודעת מה עושים במצב הזה. אני מרגישה נורא על כך שגרמתי לו לחטוא. לפי הדת יש עונש על שפיכת זרע לשווא? יש משהו שאני יכולה לעשות כדי לכפר על זה? אני חילונית לגמרי. חונכתי שאסור להתחרט על דברים שעשית ושצריך ללמוד מהם לפעם הבאה. הוא היה כל עולמי, אהבתי אותו והוא אותי. ואני כלכך מפחדת שגרמתי לו נזק על כך שנכנסתי לחייו. אני מוכנה לוותר על הכל בשביל אהבה, אבל הוא יוותר גם על אהבה בשביל קידוש השם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות