לא יכולה לחיות יותר בבית עם אמא, היא מכבידה עליי! איך להתרחק ממנה?

אני בת 22 וגרה עם אמא שלי. מאז שאני זוכרת את עצמי ההורים שלי היו ביחסים נוראיים וכל הילדות והבגרות שלי עברו בריבים ובצעקות בבית. הרבה פעמים אמא שלי השתמשה בי ובאחי בריבים שלה עם אבא שלי ולמשך תקופות מסוימות אף מנעה מכל המשפחה של אבא שלי להיות איתנו בקשר לחלוטין. למרות כל זאת תמיד היא הקפידה לספק לנו את כל הצרכים החומריים שהיינו צריכים וליצור תדמית של כאילו אמא אוהבת ודןאגת. עם השנים נוצר מצב שאני ואחי תלויים בה לחלוטין ומרוחקים יותר מאבא, למרות שבפועל גרנו ארבעתנו בבית. היום במבט לאחור אני יודעת שזו אחת הטעויות הגדולות בחיי ושאבא שלי הוא הבן אדם האמיתי היחיד שיש לי בעולם. אבא שלי סבל במשך יותר מעשור עם אישה שרק עושה לו רע וחיה על חשבונו וחיכה ששני ילדיו יתבגרו ויגדלו, יסיימו לימודי תיכון ורק אז פירק את החבילה ועזב את הבית. עברתי לגור עם אמי ובחודשים הראשונים הרגשתי שזו באמת התחלה חדשה וטובה בשבילי, שהגעתי לשקט שהייתי צריכה ושלא היה לי במשך שנים. אבל לאט לאט גיליתי שאמא שלי היא בן אדם חולה. כל מה שלא ראיתי במשך שנים- התבהר לי בשנה האחרונה. כל מה שמעניין את אמא שלי זה שהילדים שלה ילכו כביכול בתלם, ילמדו ויהיו מוצלחים. מעבר לזה היא לא מתעניינת במה שקורה אצלם בחיים, בזוגיות וכדומה. אני מרגישה שאמא שלי לא שמחה בשמחתי לעולם, כשטוב לי בזוגיות היא דואגת להוריד אותי למטה, לזרוק הערות מעליבות ולאסור עליי להביא את החבר הביתה. אמא שלי כבר שנים לא ישבה איתי לשיחה כנה/אמרה לי שהיא אוהבת אותי או חיבקה אותי. אין בינינו שום יחסים של אמא ובת. במשך 4 חודשים היא לא דיברה איתי ולא ניסתה אפילו לפנות אליי. לא מעניין אותה איפה אני והאם אני בכלל בחיים. גם כשאני חולה היא לא מראה שום סימני דאגה או אכפתיות. היא בן אדם צבוע, אפילו בשיחות עם בני משפחתה היא מדברת בצביעות ומעמידה פנים שהכל מעולה, מעדיפה להימנע משיחות כנות ואמיתיות על המשפחה המתפרקת שלה ולהתעסק בשטויות ודברים חומריים. בעוד הקשר עם אימי הלך והתערער, הקשר עם אבא הלך והתחזק. גיליתי בגיל 20 אבא מדהים. אבא שלא לוחץ, שאני יודעת שכאשר ארצה ואצטרך- הוא יהיה שם בשבילי. אבא שמקבל את בן הזוג שלי ואפילו מחבב אותו, אבא שמתעניין ואכפת לו, אבא שאוהב לפנק. תמיד כשאני מגיעה לביקור אצלו, הוא נותן לי תחושה שזה הבית שלי. הבעיה היחידה היא שמגורים עם אבי זה לא משהו בר ביצוע כי אין לי חדר נפרד משלי אצלו בבית. בהקשר הזהאציין שאני סטודנטית ולכן לרוב צריכה את הפינה שלי לצרכי לימודים.
בתקופה האחרונה המתח בבית עם אמי מכביד עליי ומדכא אותי. אני מרגישה שהקשר עם בן זוגי מתערער גם הוא בגלל המצב שאני נמצאת בו ומתביישת לשתף אותו בכל מה שעובר עליי. אני חייבת למצוא לעצמי פתרון אחר, להתרחק מאמא שעושה לי רע ולקבל קצת שקט אמיתי לראשונה בחיי. איך לעשות זאת? אני אמנם עובדת אך במשרה חלקית שלא מכניסה לי הרבה ובטח שלא כדי להחזיק דירה לבדי. אני אבודה כל כך....