נמאס לי מהחיים האלו, באמת שלא טוב לי בחיים
לפני יומיים כל המשפחה שלי נסעה והיה לי בית לבד אז הזמנתי חברה לישון אצלי אז שאלתי אותה אם היא רוצה שנישן במיטה הזוגית של ההורים שלי אז ישנו שם.
סיפרתי לאבא שלי ואז הוא כנראה סיפר לאמא שלי ואמא שלי כל כך התעצבנה שביטלה לי את כל היום הולדת שכבר תכננתי והודעתי כבר לכולם, אני כל כך השקעתי ביום הולדת והיה לי רעיון כל כך מקורי ושמחתי ואמא שלי ביטלה לי את הכל. ובנוסף עוד אמרה שהחברה הכי טובה שלי לעולם לא תבוא לבית שלנו יותר (שאנחנו החברות הכי טובות כבר מכיתה ב')
היא כל כך שונאת אותי. היא מסוגלת לעשות הכל בשביל שיהיה לי רע ואבא שלי לא שם לב כמה שזה עושה לי רע ושאני כבר רואה את החיים שלי בעולם הבא...
אני כבר בוכה שעתיים ומרגישה כאילו אני מתחרפנת כי היא כל כך שונאת אותי. כל הזמן יש צעקות בבית עלי, כשאחד האחים שלי בוכים היא ישר מאשימה אותי כאילו נולדתי להרוס, היא לא רואה כמה קשה לי ואף אחד לא רואה כמה קשה לי, אני כבר כמה פעמים חושבת על מוות ככי באמת שבאמת קשה לי בעולם הזה. תנסו לדמיין לעצמכם מה זה לגדול לתוך משפחה ששונאת אותך וכבר מחקה ליום שתמות. ולפני שנתיים בערך היא גם אמרה לי "אני רק מחכה ליום הזה שתתגייסי לצבא ותעזבי את הבית"שזה כל כך פגע בי שאפילו אחרי שנתיים אני זוכרת את זה. באמת שאל תנסו להגיד שזה לא סיבה מספיק טובה למות כי אני מרגישה שזה כבר כבד מידי עליי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות