החבר הכי טוב שלי שבעצם הוא גדול מימני בשנתיים, והוא בכלל היה המדריך שלי, מאז שהוא הדריך אותי הרגשתי אליו משהו, היינו מדברים בלי הפסקה בוצאפ, כשסיימנו את השנה עוד יותר התקרבנו ותמיד היינו ביחד , יום לפני תחילת הלימודים נפגשנו, דברנו איזה שעתיים, ואז אמרתי לו אני צריכה להגיד לך משהו, אני מרגישה אליך משהו אבל בקטנה וזה לא צריך להפריע, הוא לא כל כך ענה, אבל הוא כאילו חיכה שאני יגיד את זה וברגע שאמרתי הוא התאכזב, המשכנו חצי שנה הכל רגיל עוד יותר התקרבנו גילינו דברים חדשים ניפגשנו רק עוד פעם אחת, אבל שנינו נהנו מאוד, אנחנו רבים כל שבועיים על שטויות, תמיד נמצא מה לדבר , אכפת לו מימני ולי מימנו, תמיד שואלים שאלות דאגה ואכפת לנו מה הצד השני מרגיש או חושב,אנחנו מתנגים כמו זוג אבל ליד כולם יותר קשה לנו כי ״אסור״ לנו להיות בקשר אינטימי, אני מרגישה שהוא כן אוהב אותי, אני חושבת שהוא גם מרגיש, השאלה למה הוא לא עושה כלום, למה הוא מחכה, אולי האו גם מפחד להיפגש איתי כדי שלא יהיה משהו כי אסור , אולי הוא מרגיש שהוא לא מוכן, אני לא יודעת מה לעשות, הוא החצי שמשלים אותי מכל הבחינות מה לעשות? אני לא יכולה להמשיך ככה.. אני גם ממש מפחדת שהחברות המדהימה שלנו תהרס, אני יודעת שגם הוא פוחד , נשאר לנו רק 3 חודשים עד שהוא מתגייס, ואז זה כבר לא יהיה בידיים שלי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות