יש לי קרוב משפחה בגילי שהוא פשוט אינטרסנט מוחלט
אני יכול לעשות בשבילו הכל, לסייע לו בכל דבר שהוא אי פעם ביקש ממני
וכשאני מבקש משהו, הוא עושה לי פרצוף חמוץ או אומר לי שאין לו זמן בשבילי
ככה זה נמשך שנים, אני תמיד נחלץ לעזרתו בכל עניין ובכל שעה
כי ככה אני מטבעי ולא מצליח לשנות את זה
אבל מיד אחרי שאני מסיים לעזור לו, אפילו יום אחרי, אני מתקשר
והוא אומר שאין לו זמן בשבילי, ממש במילים האלה.
וזה חוזר חלילה, שוב פעם אני עוזר, שוב פעם למחרת אין לו זמן בשבילי
או אפילו לשמוע אם יש לי בעיה או קושי בחיים, אין לו סבלנות או זמן בשבילי.
פעם אחת כשהוא ביקש עזרה, אמרתי לו שאין לי זמן או אין לי חשק
והוא צרח עליי שאין דבר כזה שאין לי זמן, שהוא חייב את העזרה שלי
וכמובן ששוב אחרי קצת זמן, חזרתי לסורי ועזרתי לו כמו תמיד.
המעגל הזה לא נגמר, ואני פשוט מרגיש טיפש, יורקים עליי ואני ממשיך לעזור ליורק
אני מתמלא ברגשות אשמה אם אני לא עוזר, ואז רק אחרי שעזרתי אני מרגיש טוב.
ושוב.... מקבל פרצוף חמוץ יום או יומיים למחרת, כאילו מעולם לא עזרתי לו בכלום.
בגלל שמדובר במשפחה, קשה לי יותר להתנתק ולהתעלם
ואני פשוט לא יודע איך מנתקים קשר כזה בלי רגשות אשמה ובלי פחד שהוא
שוב יצעק עליי או יגיד לי כמה שאני לא בסדר ואיך אני לא מוכן לעזור לו.
מה דעתכם?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות