טוב קצת קשה לי להתחיל אני לא יודעת מאיפה.
נתחיל מזה שיש לי חבר מדהים,אנחנו לא יוצאים הרבה זמן משהו כמו בערך שלושה חודשים.
לפני כן לא היה לי שום קשר עם גברים מעבר לידידות חד צדדית.כלומר אני ראיתי אותם בתור ידידים והם רצו אותי למעבר.
נורא קשה לי לסמוך על גברים ובעבר היה לי נורא קשה עם מגע,כל מגע ואפילו חיבוק מחברה היה מרתיע אותי והייתי מתרחקת,לא הייתי מביאה אפילו לשים לי יד על הירך הייתי קופאת במקום.
מאז שהתגייסתי לפני כמעט שנה,כל זה התחיל להשתנות ואז הכרתי גם את החבר שלי,הוא גדול ממני ב4 שנים,ולו כמובן כל הנושא של המגע והמיניות לא חדש.לפני היו לו 2 חברות לתקופות די ארוכות (4 שנים ושנתיים).
מכיוון שאני בצבא והחזרות שלי הן פעם בשבועיים יוצא שכשאני חוזרת אחרי תקופה שהוא לא ראה אותי שבועיים מצתבר אצלו געגוע וחסר לו המגע לכן אנחנו מתקדמים די מהר בכל הקטע המיני.
קשה לו עם זה שאני כל הזמן עוצרת את זה כמובן שהוא מבין והוא לא דורש ממני לעשות שום דבר שאיני רוצה.אבל קורה לי המון שאנחנו ברגעים אינטימיים ופתאום אני קופאת והראש שלי בורח והוא אף פעם לא מבין מה יש לי.
דיברתי על זה עם חברת ילדות טובה וסיפרתי לה מה לדעתי הסיבה למה שקורה לי והיא פשוט צחקה ואמרה שהנימוקים שלי הם פשוט תירוצים ומה שקרה לי קרה לפני המון המון שנים וגם זה לא כזה סיפור,אני לא יודעת להגיד יכול להיות שהיא צודקת.
באופן כללי אני לשם שינוי התחלתי לפתח רגשות לחבר שלי להפתעתי,כי תמיד הייתי אדם אטום שהתחמק מרגשות.
בעיה נוספת היא שאני לא נהנת מהמין האוראלי בינינו לפעמים הוא אף מכאיב לי מסיבה כלשהי ואני מזייפת גמירות,בתקווה שזה נראה אמין ועם זה אני מרגישה קצת רע אבל כל כך חשוב לו שאגמור תמיד ולא אני אף פעם אפילו לא קרובה לזה.
אני לא יודעת מה לעשות רציתי לעלות איתו כבר כמה פעמים את הנושא ולהסיר לו מה הסיבה שהראש שלי בורח,אבל אני פשוט לא מצליחה כמו כן התגובה של החברה לא הועילה לי בהרבה.
מה לעשות איך להתמודד מרגישה אבודה ותקועה.ואני יודעצ שגם הוא מדוכא מההתנהגות האינפנטילית שלי שכל הזמן אנחנו מתקדמים צעד קדימה ושלוש אחורה.אבל קשה לי בכל המובנים.הבעיה היא שאני באמת רוצה אותו ולא רוצה לוותר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות