שלום לכולם,כבר לרוב הזמן אני חושבת לעצמי למה אני חייה,לומרות שזהו בשביל לשרוד.
אני כועסת על עברי המר,פגעתי בכל כך הרבה אנשים והמצפון עדין אומר שעשיתי טעיות רבות ותסבלי ככה כל חייך,המצפון לא עוזב,הפחד התמידי שתפגעי בקרוב במישהו לא יעזוב.
הטעיות שלי תמיד חוזרות על עצמן,השנאה שלי ולהגיד כל יום מחדש:"מעניין מה הגורל תיכנן לי היום"
החברות שלי אין לי לרוב בעיה איתם אבל רק לאחת יש לי,והיא מפרקת אותי והשנאה שלי כלפיה מתעצמת ,מגעילה אותי ואני שומרת את זה רק בתוך ליבי .
ולרוב אני חושבת למה אני מצוברחת, האם זה בגללה?שכבשה את ליבי ומוציאה עליו רק שנאה,היינו חברות טובות ומשהו קרה. השקר התחיל,הצביעות מתחילה השקרים הפרצופים שבהם מנסה אני להתעלם לא עוזר ולא יותר.
עדיין אנו חברות טובות אבל הצביעות שלי מתחילה להיות.
אני תמיד עוזרת לכולם בבעיות אבל אני תמיד נשברת לחתיכות כי אני מבינה שאני בקשיים וחושבת למה חיוך מזוייף אני משאירה אל הפנים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025