שלום לכם,
אני נמצאת בקשר שעבר תהפוכות רבות וכעת התייצב. הקשר לא מושלם אבל בהחלט במגמת עליה, מה שגורם לי לשקט נפשי ושלווה.
אני אוהבת אותו מאוד,
אבל זו לא אהבה כמו בסרטים, אהבה מטורפת שחייב כל הזמן להיות ביחד וכו'.
לדעתי זה בסדר להיות גם בסוג כזה של אהבה, כי יש מן שקט בנינו שפשוט אומר שזה זה.
שנינו מרגישים ככה.
בדיוק ברגע שבו הכל התחיל להסתדר, הכרתי מישהו שלומד איתי קצת יותר לעומק.
השיחות בנינו לא נגמרות, יכולים להתכתב שעתיים ברצף, וכשאנחנו ביחד יש כימיה מטורפת. הוא לא הטעם שלי בשום צורה, לא חיצונית ולא מבחינת אופי, אבל אני נמשכת אליו ממש (פחות מינית. פשוט משיכה).
הוא התאכזב כשסיפרתי לו שאני יוצאת עם מישהו, דיברתי איתו על זה ואמרתי לו שנהיה ידידים ופשוט נציב גבולות.
שנינו יודעים שאם לא היה לי מישהו, כנראה היינו רוצים לפתח את זה.
זה בסדר שאנחנו ככה? הייתי ברורה וכלום לא יקרה, אבל מה לעשות? לחתוך קצת עכשיו?
או לחכות לסוף הלימודים שתכף נגמרים ואז ממילא זה יקרה? אתם חושבים שזה משהו שקורה תמיד בקשר, שזה הגיוני?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025