לאור משברון שעברתי אני מרגישה שהחכמתי ואני כעת בשלבי הפנמה של שעבר עלי

היי לכם.
לאחרונה אני מרגישה שנפקחו עיניי לסובבי. לאור משברון שעברתי אני מרגישה שהחכמתי ואני כעת בשלבי הפנמה של שעבר עלי.
ובכל זאת, אני לא מעוניינת לטעות ולא להבין נכון, לכן אשמח לעצות הכוונה הדרכה וכו'.
אם כך, היו הייתה בחורה שבראשה עודנה ילדה שחשבה שאם יאונה לה רע תבוא כל הסביבה לנחמה.
מאחר ולא באה הישועה. מצפון וכל שאר הקצוות הגיעה האכזבה. התייאשה ותהתה לעצמה למה היא מחכה.

טוב אז די מובן על מה מדובר הגעתי לrock bottom של חיי וחשבתי שמישהו ידע לעזור אבל כמה שטעיתי.
בכל אופן אני סוטה מהנושא באותה תקופה הייתי נפגשת אחת לשבוע עם חברתי שאייתה יש לי סיפור אהבה שנאה שנרגע לפני כשנה.
היחסים בינינו הם כאלה שאני מקשיבה והיא שופכת מורידה את העול מעליה. בזמנו הבנתי כמה חשוב לה שיקשיבו לה והקשבתי בכיף. סה"כ היה לי אכפת ממנה.
כשניסיתי לשנות את היוצרות' התחלתי אני לשתף היא התגלתה כחסרת סבלנות לא הקשיבה עד הסוף קטעה אותי לרוב או לחלופין נתנה לי עצות כמו "פשוט תתגברי על זה" נקודה.
היא גרמה לי להרגיש רע עם תגובותיה. אז הרמתי ידיים והמשכתי להקשיב ולהתעניין ואפילו זכיתי לביקורת שבח על כך ש"ממש טוב שאת שואלת ככה אני מבינה את עצמי יותר"
ובראש אני "אוף למה לי אין see more שתוכל להאיר את עייני ולנחם אותי בעת צרה"

בכללי היא מתנהגת בגסות קוטעת אותי בעת דיבור באופן קבוע כי נזכרה במשהו( מה שני ממעטת לעשות מטעם של כבוד בסיסי למדבר) שואלת שאלות באופן כללי לכולם וכשאני עונה לא שומעת את תשובתי. לדוג' אמרתי דבר מה לא התייחסה ואז שנייה אחרי כשקרוב שלה אמר זאת ממקום רחוק יותר שמעה ופרגנה .
היא אחת שאוהבת לשמוע שמקנאים לה כך היא מבינה על עצמה שהיא במקום הנכון. למשל אמרה לי שלאור מה שאני עושה עם חיי היא שמחה שלא פנתה לאותו הדרך כמוני.
כאילו אני שמחה that my shiti life makes u happy .NOT
לגבי אותה דרך. שתינו עמדנו בפני צומת דרכים והתלבטנו לגבי שתי הדרכים A B כשהתחלתי לפקפק בדרך A שבה הלכתי בסופו של דבר היא אמרה לי אותה חברה שכבר מאוחר ושכדאי שאוותר. אמרה והלכה בדרך B. ואז לאחר כשנה שאלה אותי אם אני מצטערת שלא הלכתי B :( כאילו איך את לא זוכרת שדיברתי איתך על זה עוד בהתחלה והוצאת לי את הרוח מהמפרשים.
או שהיא ממליצה לי על דברים שלדעתה מזעזעים כיוון שחושבת שהם לטעמי.
או שהיא לחצה עלי לקנות לעצמי משהו שהתלבטתי לגביו.
או שהיא מודיעה לי שהתבטלה לה פגישה עם חברה שלה אז אני "זכאית" לפגוש אותה בביתה.
הדיבור שלה נגוע בשמות תואר כמכוערים יפים חכמים טיפשים. צחוקים על עובדים זרים אבל לא על הומאים כי היא נאורה.

או שהיא והחבורה עשו איזה משהו ענקי ביחד ונבצר ממני מלהגיע וכל פעם היא דאגה לציין באוזני שהיא מבואסת שלא אגיע "ו באסה שאת לא מגיעה לדבר הענקי"
ואני כזה זה בסדר זה לא נורא (ובאמת שבהתחלה לא מקנאה אלא ממקום של השלמה) ושוב פעם אחרי 20 דקות אותו משפט בעיני זה נראה כעוד של ניסיון לעורר קנאה ולזרות מלח הפצעים.
אני בנאדם שמעדיף לא לקנא באמת. לדעתי, צרות עין מקומה לא בחברות. היא לעומת זאת כל דבר טוב שקורה לאחר "וכיף לך איך אני מקנאה"
מתסכל אותי שהטריק שלה עבד עליי.

מאז היא במקום אחר נהנית מחייה ואני מרגישה שיש לי יד בדבר שההקשבה שלי והתמיכה שלי בדילמות חייה הובילו אותה למקום טוב יותר למקום הנכון ביותר עבורה. כי תמיד יעצתי לה תעשי מה שטוב לך לא מה שהחברה מכתיבה לך וכולה
ואני לא מצליחה להתנער מהתחושה שלא מגיע לה. לא מגיע לה כל הטוב הזה.
( לא הגיעה לה חברה כמוני)

ועם כל זה אסייג ואומר שהיא אכן בנאדם של אנשים אנשים אוהבים להיות בחברתה היא מצחיקה מתחכמת עוקצנית ויש בה משהו כובש.
מה שגורם לי לתהות האם כל מעשיה כלפי נובעים מתמימות חוסר אינטליגנציה רגשית.

בכל אופן תהיה הסיבה אשר תהיה להתנהגותה, סיימתי להצדיק אותה ואשמח לעצה כיצד להתנהג מעתה.
האם לחתוך וזהו לא טלפונים לא יציאות.
או שמא לנסות לדבר אייתה לחשוף את הקלפים ולהבהיר לה עד כמה בעיני שגתה.
ואם כן אז איך? כמובן שלא אציין בפניה כל פרט ופרט שהרי היא בטח שכחה כי לה לדעתי, זה כבר מזמן נהפך לעניין שבשגרה.
מצטערת שאני מטריחה אותכם. זה פשוט עניין שמאוד מטריד אותי (אני לא האדם שעושה לו רע שאחר נהנה ואני לא רוצה להיהפך לכזה). בנוסף לכך אני מעדיפה לא לדבר עלייה עם חברות כי הן משותפות לשתינו וזה מרגיש לי תככני .