מאז ומעולם תמיד הייתי דחויה חברתית.
אני לא זוכרת תקופה אחת בבית הספר בה לא היה עליי חרם, או יותר נכון אפילו לא היה צריך לארגן חרם כי היה מובן מאליו שלא מדברים איתי.
החרמות והדחיות תמיד היו כי החליטו שאני "מוזרה" או כי החליטו שאני רעה מאיזשהי סיבה לא ברורה (הייתי פאקינג שקטה כמו דג).
כתוצאה מכל הנידויים החברתיים שעברתי אין בידיי כישורים חברתיים.
אני כן הלכתי לטיפולים, כן נסיתי לפתח ביטחון עצמי אבל אי אפשר להגיד שאני באה לסיטואציות חברתיות בלי צלקות שכנראה משפיעות על מהלכן.
אני הבנתי את זה כי לאורך השנים נסיתי להתנהג במגוון דרכים שונות עם אנשים ועדיין הכל אותו דבר.
כאילו יש עליי אות קיין כל שהיא שמסמנת אותי כמי שצריך להוקיע מהחברה.
כל פעם שאני מנסה לעשות משהו טוב למען אחרים, אפילו כל פעם שנסיתי לייעץ פה, יצאו עליי ואני לא מבינה למה. אני לא מחזיקה בדעות שנויות במחלוקת, אין לי מראה חיצוני חריג, אני לא אחת שרבה על כל דבר ומנסה לצאת צודקת בכל מחיר ויש לי טאקט ורגישות לאנשים אחרים.
אני מרגישה שאני פשוט לא מתאימה לחברה האנושית כי אף פעם לא קיבלו אותי לשום מקום ,לא משנה כמה השתנתי, בכל 20 שנות חיי.
אני פשוט הרמתי ידיים אבל זה עדיין מכאיב לי ומדכא אותי מאוד.
מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025