אז ככה
יש משהו שתמיד קינאתי בו, או יותר נכון מגיל ההתבגרות ומעלה
וזה היחסים הטובים ששוררים בין חברים בנים
אני יושבת עם ידידים שלי וגם עם חברות שלהן, וכמובן עם החבר שלי
ואני תמיד מסתכלת על היחס של בנים אחד לשני, יחס חם כזה, של חברות אמת
הם נראים כמו אחים כשהם נפגשים, אין את הצביעות שאני מרגישה תמיד מבנות
אין את כל האינטריגות הקטנות, הקנאה שאוכלת את הבנות אחת מול השנייה
זה משהו שגבר לא מבין אבל אנחנו הבנות רואות ומרגישות את זה רוב הזמן
כשאני מסתכלת על חברים בנים, אני פשוט רואה כמה שהחברות ביניהם הרמונית
הם מעריכים אחד את השני, מפרגנים מכל הלב - ולא רק מתוך צביעות שקר ואינטרסים
הם מתחבקים כשהם נפגשים אבל בקטע יפה כזה, לא כמו בנות שנפגשות ולא סובלות אחת את השנייה ורואים את זה, ואז את נותנת לה נשיקה כאילו שאת מתה עליה
אבל בעצם את לא סובלת אותה
ואצל בנים הכל ישיר יותר, אם הם לא אוהבים מישהו הוא יבין לבד והם גם יגידו לו
אצל בנות הכל "מסביב" , רכילות מאחורי הגב של אותה אחת שלא אוהבים
ואני מנסה להבין למה זה ככה?
למה בנים יכולים לפרגן ולהסתדר כל כך טוב ביחד והכל אמיתי
ואצל בנות זה אחרת לגמרי
אני גם יודעת מחבר שלי שהוא באמת אוהב את החברים שלו, אף פעם לא ירכל עליהם
אף פעם לא יגיד דברים רעים, ואם הוא כועס על מישהו, הוא יבוא ויגיד לו בפנים מה הפריע לו ואז אחרי דקה הם כאילו מסדרים את העניינים ביניהם כמו קסם
פותחים דף חדש וחוזרים להיות חברים הכי טובים.
למה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות