שלום לכולם,
הנה הסיפור שלי.
אנחנו עלינו ארצה לפני 20 שנה, ואמא שלי עלתה איתנו. היא גרושה, והיא גרה איתנו כל הזמן הזה. כיום היא בת 83 שנים. לפני 3 חודשים היא נפלה ושברה את רגלה - שבר בצוואר הירך.
היא לא מדברת עברית, והיא אדם מאוד סגור ומופנם, אז אנחנו (אחותי ואני) היינו איתה בבית החולים 24 שעות חודש שלם. היא עברה כמה ניתוחים, אחר כך היא היתה 5 שבועות במרכז שיקום, ועדיין היא לא יכולה ללכת יותר מ 2-3 צעדים עם הליכון ותמיכה.
לקחתי אותה הביתה וכעת בעלי ואני התחלנו לחשוב על בית אבות סיעודי, כי היא תלויה בנו לחלוטין, אנחנו לא יכולים להשאיר אותה אפילו שעה אחת, ואין מקום בבית למטפלת זרה ל 24 שעות.
אני עובדת במשרה מלאה, יש לנו משכנתא גדולה, הילדים עדיין בבית הספר (תיכון) אז אני לא יכולה להפסיק לעבוד סתם ככה.
חוץ מזה אני אוהבת מאוד את העבודה שלי, יש לי הקריירה המקצועית לא מבוטלת של 25 שנים, אבל אם אני עוזבת עכשיו אפילו לחצי שנה, יהיה לי קשה מאוד לחזור.
לאחותי יש כל כך הרבה בעיות עם משפחתה שעם כל הרצון הטוב (והיא באמת רוצה ומשתדלת) היא לא יכולה לעזור הרבה.
דבר נוסף: לא אוכל לטפל בה לבד כי היא כבדה מאוד ואי אפשר להחליף לה חיתול או לקלח אותה לבד. נצטרך לקבל אזרה בתשלום כשעות שלה מביטוח לאומי לא מספיקות.
גם מבחינת המשפחה שלי בן אדם סיעודי בבית זה לא דבר פשוט.
אמא מתחילה לבכות בכל פעם שאני מנסה לדבר איתה על זה. היא לא מוכנה ללכת לבית אבות בשום פנים ואופן, למרות שהצענו לה כמה מקומות טובים מאוד. למעשה,עכשיו הברירה היא כזאת: או שהיא תהיה מסכנה מאוד בבית אבות, או אני אהיה מסכנה מאוד אחרי שעזבתי את העבודה שלי והפכתי למטפלת 24 שעות. ממש כואב לי הלב עליה, אבל מה עם החיים שלי?
מה אתם יכול לייעץ לי במצב כזה?
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות