אני בן 38, נשוי מעל 10 שנים פלוס שניים. אישתי ואני לא מתאימים לדעתי, ולא משנה מה היה בעבר ולמה התחתנו. אנחנו לא מצחיקים אחד את השני, וכשאני לא איתה אני מחייך המון. אנחנו לא מעניינים אחד את השני, לא חושבים דומה ולא מתקשרים. היה פעם סקס של פעם בחודש, וכבר שנה שגם זה לא. חסר לי מאוד הסקס, אבל לא איתה. עדיין לא בגדתי, וגם היא לא.
הייתי מגדיר אותנו כידידים, אם היינו מעניינים זה את זה, אבל לא. אנחנו פשוט שותפים לדירה, ולעסק שנקרא גידול ילדים.
אנחנו לא רבים מול הילדים, לא מקללים אחד את השני, ובגדול אין לנו את התסמינים החיצוניים של מצב רע שמשפיע לרעה על הילדים ושמצריך להתגרש לטובתם. אנחנו פשוט מנותקים, כל אחד ועיסוקיו
מאוד חסר לי לתת אהבה, פחות לקבל. כבר שנה שהראש עסוק כל יום במשך שעות ברצון להתגרש, ומה שמונע ממני זה רק ההיבט הכלכלי, כי הילדים יהיו לדעתי בסדר גם לאחר גירושין, אם זה יקרה מהסכמה ובצורה מכובדת. אני מוכן גם לשלם מחיר של להיות לבד במשך תקופה ארוכה עד שאמצע בת זוג שמתאימה לי, כי גם כך אני לבד עכשיו.
אשמח לשמוע כיצד אתם הייתם פועלים
ולא, אל תציעו לי לדבר איתה, התייאשתי מזה מזמן. אין טעם
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות