שלום לכולם קצת מבולבלת ....אני ובעלי נשואים 4 שנים,בהריון ראשון כל כך רציתי בן ! לבעלי זה לא היה משנה ,כולם בירכו אותי לבת כי לבעלי יש רק אחים ,למרות שבדרך כלל מברכים לבן ראשון אותי ברכו לבנות כשאני רציתי בן,כנראה שהבקשות שלהם התקבלו ויצא בת , חלק בירכו במזל טוב וחלק מאוד גדול אמר אהה בסדר לא נורא, היו הרבה הירות פוגעניות במהלך ולאחר ההריון מהסביבה על הבת כמו אחרי הלידה התקשרו להגיד לי מזל טוב אבל חא שכחו לציין שבן זה אחרת שמחה יותר גדולה ! צבט לי בלב לא אשקר חדוב לציין שאני מאוהבת הילדה שלי !!! ביקשתי מהבעל פסק זמן עד להריון הבא, הפסקתי גלולות שהילה הגיע לגיל 9 חודשים והחלתנו לתת לגוף להתנקות עוד 3 חודש ולתכנן הריון רק שהוא כבר תכנן אחרת בבופו של דבר נקלטתי להריון אתמול עשיתי בדיקה ושוב בת, הייתי מאופקת ךיד הרופא לא רציתי להראות לבעל אכזבה אבל כשהגעתי לבית לא יכולתי לעצור את הדמעות ההערות של הסובבים עוד מההריון הראשון והלעג הציניות והעקיצות על הבת עדין תקועים לי בראש, מה שעוד יותר עצוב שאותם אנשים שלעגו לי נכנסו אחרי זה להריון ראשון עם בן ....ד ר שעוד יותר כאב לי ...אני לא יודעת מה לעשות הדמעות לא מפסיקות ברור לי שהפלה לא על הפרק אני לא בן אדם כזה !אבל עצובה שזה לא בן משתדלת שלא להראות את זה ומתחילה להכין את עצמי לתגובות הציניות כבר לא יודעת מה לעשות מבולבלת לא יודעת כבר איך להרגיש אני יודעת שהריון זה לא מובן באליו אבל עדין זה לא מנחם אותי עצות בבקשה .....
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות