שלום רב,
אני מאורסת לבן זוגי מזה שלוש שנים. מערכת היחסים ידעה עליות ומורדות אך שנינו אוהבים זה את זה מאוד, ובן זוגי מצליח להכיל אותי ולהיות תומך על אף בעיותיי הרבות. ולמרות הכל, לעיתים אני בורחת מהמציאות במחשבה על יחסים של קרבה עם גבר אחר, מבלי שתתקיים במקביל מחשבה על/כוונה לוותר או להיפרד מבן הזוג.
לי ולבחור הזה מעולם לא הייתה קירבה יתרה בפועל (למדנו באותה השכבה בתיכון והיינו ידידים רחוקים, שנינו היינו טיפוסים לא חברתיים במיוחד) אך המחשבות הללו היו פוקדות אותי עוד לפני שהתחלנו לצאת, בייחוד בזמנים בהם התפקוד שלי במציאות היה נמוך והייתי זקוקה לאסקפיזם. ייתכן שכיום מדובר בתקופה כזאת, אני בשלבי הכרה כנכה ולא עושה כמעט כלום בבית... לא מבינה איך בן הזוג שלי סובל אותי אך הוא מצליח לפצות על חלקי (על אף שגם הוא לא לגמרי בריא), אם כי כששיתפתי אותו במצוקה שאני חווה והרצון האובססיבי שלי בקרבה של אדם נוסף הוא מאוד נפגע.
המחשבות על הבחור האחר הן מחשבות טפיליות - מטרידות, לא עוזבות, חסרות בסיס ריאלי ואינן רצויות. אני מאוד מעוניינת להיפטר מהן, בייחוד לאור כך שהתגלה לי שאני והבחור ההוא הולכים להתחיל ללמוד באותה המכללה בנובמבר.
בקיצור, מה לעשות? איך להוציא את המחשבות על קרבה רומנטית עם הבחור ההוא מהראש ולא לפגוע ולהטריד אף אחד? יש לציין שאני כבר מטופלת פסיכיאטרית (מסיבות שאינן קשורות במחשבות הללו).
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2026