אז ככה תמיד הייתי מהבנות שיש להן מיליון חברות ומוקפות בבנים והכל טוב ויפה ותמיד היו לי את שתי החברות ילדות שלי שהיינו ביחד מאז שאני זוכרת את עצמי ושום דבר לא יכל לסכסך או להפריד אותנו שנה שעברה עלינו לחטיבה והמצב היה מעולה הכרתי מלאא ילדים שהפכו להיות חברים ממש טובים שלי.. שתי החברות האלה נשארו איתי באותה הכיתה והכל ומבחינתי שום דבר לא השתנה רק שהכרנו יותר ילדים הגדלנו את החבורה וזה הרבה יותר כיף ככה הן הרגישו אותו דבר עד לחופש הגדול.. הן החליטו להוסיף לחבורה הקטנה של שלושתינו עוד חברה שלנו לא שיש לי בעיה איתה אני מכירה אותה הרבה לפני ואנחנו חברות מאוד טובות אבל זה כבר לא היה אותו דבר.. הן התחילו לצאת בלעדי למקומות.. הן הרחיקו אותי מאוד והרגשתי בודדה והתחלתי לעשות הרבה שטויות.. רבתי עם כל הידידים הכי טובים שלי והתחלתי לדבר עם ילדים מערים אחרות ואפילו הייתי חברה של שניים מהם.. ומאז שלושתן התחילו להפיץ עלי שמועות בשכבה שאני (סליחה על המילים) זונה והשתנתי והתחלתי להיות יותר מידי זורמת וקנאית ומגעילה וכל פעם אחרי זה שיצאנו כולם הן היו יורדות עלי על חברים שלי לשעבר שאהבתי מאוד והם פגעו בי\בגדו בי והם ידעו כמה שזה כואב לי והן סיפרו לכולם הכל וירדו עלי עלזה וקיללו אותי ואז ניצקו איתי קשר לאיזה שבועיים בסוף החופש אחרי שהשלמתי עם הידידים שלי (שחלקם אקסים של ה"חברות" האלה) הן הורידו חסימות וחזרו לדבר איתי רגיל ואני יודעת שאם אני יריב איתן ויפוצץ את החברות איתם אני באמת יישאר לבד כי הן יעשו עלי חרם ואף אחד לא ידבר איתי בגללן וזאת לא תהיה הפעם הראשונה שזה קורה ובטח שזה קרה פעם קודמת בגללן.. נמאס לי להיות צבועה איתן.. הן יורדות עלי בלי סוף.. מרכלות עלי.. וזה פוגע בי מאוד.. אני כבר לא יודעת מה לעשות יותר בבקשה תעזרו לי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות