אז ככה הסיפור שלי הוא כזה
אני גל (שם בדוי) ואוטוטו אני בת 20 ואני חיילת בצבא
לפני כחודש וחצי התחלתי לצאת עם בחור שגר בניין לידי והתאהבתי בו עד השמיים
הוא בחור ערבי בסביבות גיל ה30 .
אני יודעת שזה נשמע הכי רע מכל הבחינות אבל כמו שאתם יודעים - באהבה אין שליטה.
במשך חודש הכל הלך בסדר הרעפנו אהבה אחד כלפי השניה וקרה איזה מקרה של פיצוץ בנינו לפני כמה ימים והוא טען שזה ״נגמר״ ושהוא לא אוהב אותי יותר . כל השישי הייתי מדוכאת לא זזתי מהמיטה בכיתי בלי סוף
חסמתי אותו בכל מקום אפשרי ובשבת בבוקר קיבלתי טלפון מחסוי כמובן שזה היה הוא. עניתי ודיברנו. הוא כן הראה עניין ואכל את עצמו למה חסמתי אותו ולמה אני לא עונה לו. החלטנו להמשיך את הקשר הזה אבל הוא ביקש שניקח הפסקה של שבוע אחד מהשניה
הפסקה במובן של לא להיפגש, אבל עדיין זוג!
מאז כבר שלושה ימים יש רק ריבים בנינו , אני כל הזמן אוכלת סרטים והוא מתעצבן ואז אנחנו רבים . אני כלכך אוהבת אותו שאני מגיעה למצב שאני לא מרגישה טוב מרוב דיכאון בגללו.
אני מנסה להסתכל על כל התמונה ולהכניס לעצמי לראש שאין לי עתיד איתו ושזה במילא יגמר מתישהו אבל איך שחוזרת הביתה ומגיע הערב אני מתפרקת. מתפרקת מלראות אותו מהחלון חוזר מהעבודה ולא מתקשר עד שאני מתקשרת. מתפרקת מ״לרדוף אחריו״ כל הזמן. פעם כן מקבלת הרגשה ממנו שהוא אוהב ופעם לא. כשאני מדברת איתו על זה הוא מתעצבן ואומר אז בואי נחתוך את זה . אני יודעת שזה רק חודש וחצי אבל כלכך נקשרתי אליו שאני לא מסוגלת לשחרר ואני מפחדת שאם אני אשחרר הוא לא יתקשר יותר ושזה לא יכאב לו, שהוא ימשיך הלאה בחיים שלו
ואני אשאר לבד ושכל זוגיות שתהיה לי אני אהרוס אותה עם הקנאה והתסביכים שלי.
אני בן אדם עם ביטחון עצמי לא בשמיים בכלל אבל אני כן מרגישה יפה וגם הרבה אומרים לי שאני יפה אבל אף פעם לא מצליחה למצוא את המישהו הנכון ושיאהב אותי באותה רמה שאני אוהבת.
אני אשמח לעצות מועילות תודה לכולם!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות