יש לי בן זוג כבר שנתיים וחצי , בן אדם מדהים בעיניי ככה שאני ממש כבר מחכה לטבעת בעוגה !!
בקיצור בשבוע האחרון בן דוד לו התחתן במזל טוב והחבר שלי היה השושבין , שזה אומר עומס כמעט כמו חתן .. כל ההתארגנות והסידורים והסגירת פינות וצילומים וחליפות וכו וכו .. תמיד הייתי שם לצידו לתמוך ולעזור כשצריך למרות שלפעמיים היה לי כאבי ראש מכל ההכנות לקראת "החתונה" שלא שלי בכלל, ומרוב העומס והלחץ לא תמיד היה לו זמן אליי כמו תמיד .. והיה בי קמצוץ של קנאה שתמיד סלדתי מהתחושה הזאת וניסתי כמה שיותר להדחיק את הקנאה שלא תצוץ בי ולעשות הכל בלב שלם ואהבה .. אבל בכל זאת כשהגיע אירוע החתונה עצמו מצאתי את עצמי פשוט עם פרצוף תשעה באב בזמן שהחבר שלי מקפץ על הרחבה ומחלק חיוכים לכל עבר ...
ועברה בי המחשבה למה אני לא יכולה לשמוח בשמחתו כשזה לא נוגע בי ? שזה לא סובב סביבי? האם זה תקין ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025