אני פונה לכאן כי זה כבר המקום האחרון שבו אולי עוד יכולים לתת לי עצה, זה יהיה ארוך אבל אני באמת אשמח לשמוע כל דבר הכי קטן שיהיה לכם להגיד.
אני בת 19 חיילת, גרה רק עם אמא כי ההורים גרושים.
אבא לא בארץ ואני לא בקשר איתו, אין לנו שום משפחה נוספת זה רק אני והיא.
לרוב אנחנו החברות הכי טובות ועוברות את הכל ביחד ונאחזות זו בזו.
מגיל 14 יש דבר אחד שמפריע לי וזה גברים. בשנייה שיש גבר בתמונה היא לא רואה אותי.
אני לא ארחיב על המקרים שקרו כבר בעבר, ועוד יותר גרוע שאני הייתי צריכה לשמוע כל לילה מה הם עושים וכילדה בת 14 זה נורא.
אז דיברתי, ובכיתי, ורבתי ומה לא עשיתי כלום לא השתנה..
מאז היו לה כמה בני זוג רציניין יותר רציניים פחות.
כרגע היא רווקה ויש דיי הרבה גברים שכל הזמן "מחזרים" אחרייה וכל הזמן נמצאים סביבה.
כרגע נקלענו לחובות והיא החליטה לקחת שותף לדירה שהוא ידיד שלה.
הייתי נגד מההתחלה אבל היא אמרה תני צאנס.
והיא אומרת בתוקף שלעולם שום דבר לא יקרה והוא בכלל מגעיל אותה ושאין לי מה לדאוג.
אתמול הוא עבר אלינו, הם חזרו דיי מאוחר הביתה ואני כבר ישנתי,
התעוררתי. כי הם דיברו בקול רם אז ביקשתי שיהיו בשקט.
ואז התחילה ה"חגיגה" בחדר שלה למרות שהיא הבטיחה שהוא ישן בפינה שיש לנו בסלון.
אני כבר 3 שעות ערה כי אי אפשר להירדם מהרעש ורק בוכה.
כבר טרקתי דלתות ואיזה רעש לא עשיתי וכלום שום דבר.
שלחתי לי הודעה שמבחינתי זה או הוא או אני ואין שום סיכוי שאני אמשיך לסבול את זה, ומחר בבוקר אין לה בת לדבר איתה,.
אין לי שום משפחה אחרת לגור או מקום אחר או חברות.. כלום אפילו לא לכמה ימים.
אני כבר לא ילדה בת 15 שהיא יכולה לעשות מה שבא לה ולא לדפוק חשבון.
בכל זמן אחר היא האמא הכי מדהימה בעולם אבל כאן אני מגיעה למצב שאני מעדיפה לא לדבר איתה בכלל מאשר לסבול את זה.
אני באמת לא יודעת מה לעשות, אין שום סיכוי שבעולם שאני אמשיך לסבול את זה ולא אשן בלילות..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות