אני בודד, בן 30 וללא יכולות חברתיות וללא ניסיון. בנוסף גם ביישן. מה שנקרא "אפס" בשפה שלכם.
במשך שנים לא ויתרתי לעצמי, ניסיתי לפתח יכולות חברתיות על ידי תקשורת עם אנשים מהלימודים. בקושי עזר. לחיות בדירת שותפים- רק נעל אותי יותר בחדר שלי. ניסיון ללכת למסיבות התגלה כסבל נוראי שאני לא רוצה להיזכר בו. ברים - שעמום צרוף.
נמאס לי, נשברתי. החלטתי שאולי אם אלך לזונה זה ישפר במידת מה את היכולות שלי. ואם לא, אז לפחות אני אדע לעצמי שאני לא בתול. אני קצת נרתע מהרעיון של זנות ומאישה שהלכה לזה (או יותר גרוע נגררה לזה). אבל לא במצב של להיות בררן. לדוגמה לפני מספר שנים מצאתי איזו הודעה אחת וראיתי את רשימת השירותים שהיא נותנת. כל כך נגעלתי מאחת שעשתה כל זה עם גברים שלא אכפת לה מהם!
אבל כבר אין לי ברירה. צריך לסיים את הייאוש, גם במחיר כזה. נכון שזה לא הולך להפוך אותי למאושר ואין באמת אדם שרוצה ללכת לזונה. אבל מצד שני מה אני מפסיד? עובר ממצב של "אחד שלא יכול להגיש בחורה" למצב של "אחד שלא יכול להגיש בחורה, אלא עם כן הוא משלם על זה". למישהו יש טיפים איך להתגבר על ביישנות ופחד וכן ללכת לזונה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות