היי חברים,
אני עומד לפני צומת דרכים לא פשוטה.
הדברים שחשבתי ללמוד הם:
1) עבודה סוציאלית קלינית (צריך תואר שני)
2) פסיכולוגיה קלינית (תואר שני, עם תנאי קבלה בלתי אפשריים)
אין לי מה לעשות עם הרצון הזה.
התנאים לפסיכולוגיה תואר שני הם בלתי אפשריים. ממוצע 90, מבחן מתא"ם, 2 המלצות ממרצים... מה זה פה? מתכון לפצצת אטום? מה כבר רציתי? לטפל באנשים?
התנאים בעבודה סוציאלית הם תנאים של עולם שלישי. 5,500 ש"ח בממוצע למתחיל, בדרך כלל עבודות של חצאי משרה, עבודת פרך שאפילו שאתה עוזר לאנשים מכל הלב - אתה מקבל (תסלחו לי על הביטוי) *** ב***, מקבל גרושים להשקעה מטורפת ולהתעסקות בלתי פוסקת עם לקוחות, לפעמים עד שעות הלילה כי בתור עובד סוציאלי אתה מחוייב לעזור ולעשות הכל על מנת לעזור לחלשים, אפילו אם אתה סיימת את יום העבודה שלך.
אני מתבייש במדינה הזאת שרק מקשה על הקבלה למקצועות האלה. יש פה כל-כך הרבה מקצעוות. למה לא דואגים להעלות את המשכורת לעובדים סוציאליים? למה תנאי הקבלה לפסיכולוגיה קשים כל כך?
בנוסף, אין מצב ללימודי היסטוריה/ספרות/גיאוגרפיה - אני לא הולך להיות מורה בשום אופן.
התנאים גרועים ביותר.
אין מצב גם למדעי המחשב או כל תחום ריאלי אחר - אני בנאדם הומני 100%. לא מצליח במתמטיקה אני דיסקלקולי.
אני לא יודע מה לעשות עם החיים שלי.
לכל מקום שאני הולך יש רק קשיים.
נמאס לי. באמת שנמאס. אני אובד עצות. מרגיש אבוד.
אני עומד לעשות פסיכומטרי ואני לא יודע אפילו בשביל מה. אין מטרה. כל מטרה שאני מציב לעצמי אני מגלה אחרי שבוע-שבועיים שהיא לא ברת השגה כי אין לי הורים טחונים.
נמאס.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025