שמי ר' בן 14.
אני לא מסוגל יותר עם החיים שלי, פשוט נמאס לי.. אבל אני לא רוצה למות.
טוב אז בואו אספר לכם סיפור עליי, ממליץ להישאר עד הסוף גם להשאיר עצה (זה יעזור).
מאז שאני ילד קטן בערך בגן, גילו שיש לי מוח מיוחד, עכשיו מה זה אומר מוח מיוחד?
זה אומר שידעתי ABC עוד בגן (גיל 5) אני ידעתי לכתוב באנגלית וגם לקרוא חלק.
ומכיתה א' עד שאני זוכר את עצמי אני בחיים שלי, אבל פאקינג בחיים שלי!!! לא התאמצתי בלימודים.. ומה? קיבלתי 85-100 בכל מבחן כמעט אי פעם...
וככה זה המשיך מכיתה א' עד מחצית ראשונה של כיתה ז'.
ואז וגם עדיין אני חושב שעדיין יש לי את זה! אני לא מתאמץ וצודק בהכל.
אבל לא!
אני בזמן האחרון סובל מהיפרקטיביות קלה לפי מה שאני שם לב לפחות.
במחצית הזאת קיבלתי התנהגות ג'!!!
בחיים שלי לא קיבלתי התנהגות ג' וממוצע 63 :(
אבל אני אמשיך את הסיפור...
הייתה לי בר מצווה לפני כמעט שנה, וההורים שלי הבטיחו לי מתנת בר מצווה נחמדה, קונסולת משחק (PS4, XBOX ONE) עד שהגיעה התעודה של מחצית ב' של כיתה ז', והם החליטו לא לקנות לי מתנה אלא אם כן אשיג ממוצע 80 במחצית א' של כיתה ח' (עכשיו הייתה).
כמובן בגלל שאני טיפש, היה לי ממוצע 63, אני הייתי מאוכזב קשות למרות שידעתי שזה מה שיקרה..
אני ממש לא טוב במתמטיקה (45 במתמטיקה).
וקשה לי כי אין לי חברים להסתובב איתם, אני לא יוצא מהבית כי אין לי עם מי לצאת, הציונים שלי חרא, ההתנהגות שלי חרא, והחיים שלי חרא.
אני לא יודע מה לעשות.
אני לא יודע איך מתכוננים למבחן, וגם לא איך עושים ש''ב כי בחיים שלי לא עשיתי את שני הדברים האלו, אני לא רוצה למות למרות שחיי מרירים, ואני פשוט לא אוהב לחיות.
אני חרא במתמטיקה בגלל המורה שלנו שלא יודעת ללמד ואני מבטיח שכל מי שלמד איתה מלבד כמה גם אמרו ככה.
והיא לא מעבירה אותי להקבצה יותר נמוכה כדי שאלמד יותר טוב.
פשוט קשה לי, אני שוקל לברוח מהבית ומצדי גם לגור ברחוב ולהיות בנתק מוחלט מההורים שלי.
מה אני אעשה תגידו לי!!!!!!
דחוף אם אפשר :)
גם אם אין עצות (אני מקווה שיש) אז לפחות קצת פרקתי מה שהיה לי על הלב.
ביי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות