מגיל 19 אני מנסה להעמיד פנים שהכל בסדר,שהקולות האלה בראש יחכו לך יהפכו להיום יותר חלשות, אבל ההפך הוא הנכון.... בין אם תרופות פסיכיאטריות או בלעדיהם, החרדה הדיכאון עדיין שם.... שום דבר לא באמת השתנה, המבטים על רבי הקומות הגשרים הגבוהים או ה"אעלק" כדורים בבית המרחקת.
חשבתי שלהתחתן יעשה לי משהו נפש, אבל לא, זה עוד פרוייט שצריך להקדיש אליו משאבים, משאבים שאני לי....
אני מקנה בחיילים שנהרגו למאן משהו, ואל כמו שמפנטז על מוות פטתי , בצורה דאת המחר אני כבר לא אראה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2026