בקצרה:
אני השנה אהיה בן 24
נכון לעכשיו: אין לי תעודת בגרות, יש לי 11 שנות לימוד.
סיבה: ברחתי מהבית ספר מסיבות אישיות, התגייסתי מאוחר.
עברתי מסכת חיים מאוד קשה. והיום אני מחושל ואחרי כל זה.
כישורים: אני טוב מאוד עם מחשבים ורואה את עצמי עובד בתחום.
הנקודה שבגלל הגיל אני לא יודע מה להחליט
את גיל 24 להקדיש להשלמת בגרויות מכינתית + פסיכומטרי
ובגיל 25 להתחיל תואר ראשון במדעי המחשב , וזה בהנחה כמובן
שאצליח להגיע לסכם הדרוש תוך שנה, אם לא, אקח מכינה יעודית
ואז אתחיל בגיל 26 את התואר הראשון ואסיים אותו בגיל 29.
אני לא יכול להתחיל כבר מעכשיו מכינה יעודית למדעי המחשב כי
התנאי קבלה לכך הם 12 שנות לימוד וציון פסיכומטרי מסוים.
מצד שני, לפעמים אני אומר לעצמי לרדת מהעניין של מדעי המחשב באוניברסיטה
כי זה טו מאצ' עבורי, עברו 5 שנים מאז שישבתי בכיתה, ועם כל הרצון להצליח בחיים
אני לא מחשיב את עצמי בעלי יכולת אנליטית גבוהה, ככה שללמוד מדעי המחשב אבל במכללה, ששם עוזרים יותר, היא אופציה דיי טובה עם יותר סיכווי הצלחה.
הבעיה שאין לי כסף עם מכללה. ככה שבכלל האופציה לגשת למדעי המחשב מוטלת בספק.
ואז יש את האפשרות לרדת רמה, לנסות ללכת להנדסאי תוכנה...הבעיה שאני מפחד להרגיש שוב את תחושת ההחמצה ובזבוז הזמן לאחר שנתיים וחצי להגיד בזבזתי את הזמן אני לא מוצא בזה עבודה אי אפשר להתקדם.. ואני אהיה כבר בן 27 אומנם עם תעודה אבל בלי עבודה.
מה כדאי לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות