יש לי חברה והיא בעניין שלי, אבל אני כבר לא כל כך. איך לא לפגוע בה?

שלום AskPeople,
אתחיל בזה שאני גולש הרבה באתר, גם אם בלי להגיב, ומאוד שמח שיש אנשים שעוזרים לאחרים שצריכים עזרה, ולומד מעצותיהם.
מעולם לא פרסמתי כאן שאלה, מהמחשבה שדעות של אחרים עלולות לפגוע בשיקול הדעת שלי, ומהחשש שיזהו אותי, אך נראה שהגעתי למצב שבו אני חייב לשמוע חוות דעת נוספות. מצטער מראש על החפירה הצפויה.

לפני שאתחיל את השאלה שלי, חשוב לי לציין שבמשך רוב הילדות שלי לא הייתה לי את אותה גישה לזולת כמו לאנשים מסביבי. בעוד שהייתי רואה הרבה מקרי זלזול בזולת וחוסר אכפתיות, תמיד הייתי האחד הרגיש שינסה להתחבר עם מי שירצה, ואף פעם לא הייתי שומר טינה לאף אחד ולא משנה מה הייתה הסיבה. תמיד הייתי סולח.
אף פעם גם לא חשבתי על לפגוע באנשים בצורה מכוונת, תמיד הייתה בי ההסתכלות על האחר ועשיתי כל מה שיכולתי על מנת שאנשים לא יעלבו או יפגעו מהפעולות שלי.
אני יודע שזה נשמע טיפה יהיר אבל זאת באמת אידיאולוגיה שאני לוקח איתי עד היום, מגיל מאוד צעיר. זה מתבטא גם בכבוד בין המינים, ולכן אני לא אוהב להגדיר יופי של מישהי, בכל הביטויים שנראים טיפוסיים לבני נוער, בכל חלקי גוף שאולי יכולים להראות לאחרים כלגיטימיים.

אז ככה, אתחיל באיזור תקופת החופש הגדול של שנת 2014. הייתי בין כיתה ט' לכיתה י'. בתקופה הזאת, היה אפשר להגיד שעבר עליי שלב שאני יכול להגיד שהיה די משמעותי בגיל ההתבגרות. התחלתי יותר לחשוב על כל העניין של ידידות וחברות עם נשים, וזה הפך להיות דבר שיותר העסיק אותי מאשר לפני כן (חשוב להגיד שאכן היו לי מחשבות כאלה כלשהן לפני כן, אך הן לא היו בראש סדר העדיפויות שלי ולרוב לא ייחסתי להם חשיבות - דבר שהוביל למספר די מועט של בילויים איתן. חשבתי אז שבאותם גילאים צעירים זה לא משהו שמתאים לי, שכן לא הייתי מבוגר מספיק בשביל להכנס לזה). גיל די לגיטימי לכך שזה יקרה, אני מניח, וחשוב לציין שהמחשבה הייתה בגדר שיחות ובילויים בלבד, ולא באמת הסתכלתי מעבר לכך, שכן האמנתי שמערכת יחסים בגיל הזה לא חייבת להגיע למעבר לכך. בעקבות זאת, החלטתי לנסות את פתיחת הדף-החדש בשנה שתתקרב על מנת להעריך יותר ויותר את התקשורת שלי (שוב, שיחות ובילויים) עם נשים, ולנסות אף לשפר את מעמדי.
תמיד חיבבו אותי בסביבה ולא היו לי מקרים שיכלו להחתים את שמי בפני אחרים, ככה שזה לא היה דבר קשה והלך די בסדר, ואני שמחתי מהתוצאות. חשוב לציין שכחלק מתהליך זה גם התחלתי לחבק ידידות, דבר שבהתחלה נראה לי מוזר, אך אט אט התרגלתי אליו. חשוב בנוסף לציין שהצלחתי להתחבר עם נשים מכל המעגל החברתי שסביבי, ולא רק מהכיתה המצומצמת.

למזלי (לפחות מנקודת המבט שלי אז, יכל לפעול גם לרעתי), באותה שנה הצטרפה לכיתה שלנו נערה, שמהימים הראשונים שלי עם ההיכרות איתה חיבבתי אותה קצת יותר מהרגיל, בצורה שהרגישה לי מוזרה. לצורך העניין, אקרא לה ג'. אל ג' ניסיתי להתקרב גם במהלך תחילת אותה שנה, ואף זכור לי שהערכתי את התקשורות שלי איתה יותר מכל אחת אחרת. הגעתי למצב שאני נמצא בקרבה טובה אליה, ככה שהיא מכירה אותי, שמחה בחברתי ולמדה את שמי בלי שהייתי צריך להגיד לה בצורה ישירה (מצד שני, גם אני למדתי את שלה, אבל מסיבות מובנות), אך עם זאת לא הרגשתי שהיא מגדירה את עצמה ידידה טובה שלי, שכן לא היה נראה שהפריע לה חסרוני במקרים שבהם היא הייתה מסתובבת עם ידידים/ות משותפים לשנינו. למרות זאת, נראו שהרגשות שלי לא הפסיקו ועדיין הרגשתי שאני רוצה להיות מאוד בחברתה והרגשתי קנאה כאשר הסתובבה עם אחרים. הגעתי למסקנה אחרי תקופה שאם הרגשות ממשיכים, וכל פעם שאני רואה הודעה שלה (קשורה אליי או לא) אני מתרגש ממנה, כנראה שמדובר בסוג ההתאהבות (או "קראש", עד כמה שאני לא מודע להגדרתו החד-משמעית) הרצינית הראשון שאני חווה, ולמרות שזה הרגיש לי מוזר להודות בכך, הבנתי שככל הנראה זה דבר טבעי לגילי. דבר זה גרם לי להמשיך ולנסות להתקרב אליה ולבלות איתה כמה שיותר זמן, וגרם לי לשכוח מלשכוח אותה - את הראש שלי היא לא עזבה.

בהמשך השנה ניסיתי לשמור על הקשר, ובמהלכו הרגשתי שאני נקלע למעין מצב שהופך אותי מ-"בן רגיש, טוב ומיוחד" ל-"בן נורמלי". מה הכוונה? הרגשתי שאני נכנס לסוג של מעגלי חברה שבהם הגברים פשוט מתקרבים אל הנשים ה-"מעניינות" (באמת שכואב לי להשתמש בביטוי הזה, שכן זאת לא ההסתכלות שלי) ועומדים בסביבתם רק בגלל העניין שלהם בהן. השיחות בקבוצות אלו מתבטאות בישיבה חסרת מעש בקרבתן, כאשר מידי פעם יש נושא שנזרק לחלל האוויר, שיכול לגרור איתו צחוק פתטי רק בשביל להראות עניין בשיחה, ולא באמת מוביל לדיבור מעמיק, מעניין או חברתי הדורש את ההתקהלות הזאת. ההערכה שלי רואה במצב הזה פשוט ביטוי של גיל ההתבגרות והמסגרת החברתית שלהם, וזה יכול להיות לגיטימי לגמרי, רק שאני מעדיף יותר להביע באמת את החיבה שלי למישהי, במקום לנסות "לספק" את עצמי (סליחה על ההתבטאות).
למרות שנקלעתי למצב הזה, המשכתי לנסות לשמור על הקשר עם ג' והחברים שמסביב, אך לאט לאט התמלא זמני בעקבות דברים חיצוניים כגון לימודים ופרוייקטים, ובעקבות זאת והעובדה שחסרוני לא הפריעה להם יותר מידי, הקשר די דעך בהמשך השנה, ובסוף השנה היה קיים אך לא היה דומיננטי במיוחד. חשוב לי להבהיר שבמהלך כל אותה שנה ניסיתי עדיין לשמור על קשר עם ג', על אף שלא צלח כל כך, וגם חשוב להזכיר ששוב, לא שכחתי אותה ויצא לי לחשוב עליה הרבה.

בחופש של שנת 2015, לא שכחתי מקיומה של ג', והיא עלתה לי במחשבות לא פעם. חיכיתי רבות לתחילתה של השנה הבאה על מנת שאוכל לראות אותה ואולי לחדש את הקשר איתה. כשהחלה השנה, ניסיתי מחדש את אותו תהליך שעשיתי בתחילת השנה הקודמת וניסיתי להיות שוב בחברתן של נשים ככלל ושל ג' בפרט, על מנת להגיע שוב לאותו מקום בו עמדתי בשנה הקודמת. הבנתי שאם אני מעוניין להתקרב יותר אליה ולנסות לגרום לכך שיהיה לה אכפת קצת יותר ממני, עליי בכל זאת מידי פעם להגרר לאותו סוג מעגלי חברה שדיברתי עליו קודם, אומנם עליי להמעיט בהצטרפות אליהם ועליי לנסות לעורר יותר שיחות ישירות. הדבר די צלח, ואני יכול להגיד שהגעתי למצב דומה שבו עמדתי בשנה הקודמת, עם קצת תוספות של ניסיונות ליחס אישי מיוחד אליה במקרים מסוימים (שנראה שהעריכה מאוד, אך לא השאירה בזכרונה).

עם זאת, המצב הזהה למצב הקודם עדיין לא צלח ידידות מתקדמת איתה (שלפחות יהיה לה אכפת מחסרוני), והיא עדיין מסתובבת המון עם אחרים ובמיוחד עם אחד ספציפי. הם לא חברים, עד כמה שידוע לי, ויש לי מידע די מספק על כך (חשוב לציין שאין לי מושג אם הם היו חברים למשך תקופה קצרה בעבר), אבל הם באמת מסתובבים ביחד זמן די טוב בתקופה די ארוכה (והיא מכירה אותו גם מהשנה הקודמת ומסתובבת איתו בתדירות כזאת כבר מאותה שנה, והוא לא היחיד שהיא מסתובבת איתו [או שהיא היחידה שלו, לצורך העניין], ככה שאין מדובר בקשר מתקדם על סף חברות). בסיטואציה רגילה הייתי באמת מפרגן לשניהם ונותר עם המחשבה שאם הם מוצאים אחד את השני מתאימים, אז הם כנראה באמת מתאימים ושכך היא הכי מאושרת כרגע, ככה שאני לא יכול לכפות עליה את עצמי, אך אני לא רואה בזה סיטואציה רגילה. אני רואה את היחס שלו אליה ואל נשים אחרות כיחס די מזלזל, לא בצורה מוגזמת אבל עדיין מזלזל (אני מניח שזה קצת יותר מ- "Teasing", עד כמה שאני לא מודע להגדרה החד-משמעית). אני יודע שיש תפיסה רווחת של "גברים טובים" של "למה נשים אוהבות את המזלזלים", אבל אני מניח שבחברות מסוימות זה יכול להשמע הגיוני, אך בחברה שלנו זה לא נראה לי כאילו משהו שמגיע לה (הסביבה אצלנו בימים אלו יותר מכבדת אחד את השני מאשר סביבות לימודיות חברתיות אחרות שאני מכיר/ששמעתי עליהן), ואני לא מבין למה היא צריכה לסבול את זה. אז מעל לקנאה של "הוא נמצא במצב הרבה יותר טוב איתה", אני גם מרגיש רע שהיא איתו כשאני יודע שהוא נותן יחס לא מכבד מי-יודע-מה. בנוסף לכך, נראה שאכפת לו ממנה רק כשהיא בסביבה, וכאשר היא איננה, הוא נותן לעצמו להשתחרר ולבלות עם נשים נוספות ולהגיע איתן בדיוק לאותו מצב (דבר שיש מצב שגורם לאחרים תחושת קנאה נוספת, לא שאני יודע עליהם).

אומנם, התקשורת בניהם די עבדה בלי נפילות גדולות יותר מידי (למיטב ידיעתי) במשך תקופה ארוכה. לא שזה הרתיע אותי מלנסות להתקרב אליה בעצמי בדיוק באותן הדרכים עד כה, אך כשאני רואה אותם ביחד, הדבר גורם לי לקנאה מסוימת. כשאני רואה אותו עם אחרות, אני מרגיש תחושת עצב ו-"בגידה" בשבילה (אני מניח שהיא יודעת שזה קורה וזה לגיטימי, אבל בשביל מישהי שהוא מבלה איתה המון זמן אישי, אני מניח שהוא היה מנסה לדעת מה קורה איתה). נראה לפעמים שכאשר אני מנסה להתקרב אליה והוא בסביבה, יש בנינו מעין סכסוך שאינו-גלוי למרות שמבחוץ אנחנו "נחמדים" אחד לשני (לא שאי פעם דיברנו עליה או שקרה לנו משהו שסכסך בנינו).

בשלב מסוים במהלך השנה הנוכחית, הוציאו אותנו למעין טיול-שנתי, שפעל בחלוקה לקבוצות. גיליתי שאני לא עומד להיות בקבוצה של ג', ושבקבוצה שלי גם אין הרבה ילדים שאני מכיר או מסתובב איתם הרבה. החלטתי בבוקר הטיול כי אנסה להתחבר עם האנשים שאיתי בקבוצה, הן שאני מכיר והן שלא, על מנת שלא אתבאס ממנו, וגם בעיקר כי אולי הגיע הזמן להכיר אנשים נוספים מאשר ג'. במהלכו של הטיול, התחברתי למישהי שהייתה איתי באותה הקבוצה. נקרא לה פ'. ביליתי את אותם ימים של הטיול עם פ' והגעתי איתה למצב הידידות שחלמתי עליו עם ג', תוך ימים בודדים בלבד. חשוב לציין שחברים שלי (וככל הנראה, גם חברות שלה) טענו כי יש ביננו קשר של חבר-חברה, כאשר אני טענתי שלא מדובר בזה ושזה עדיין לא מוגדר ואני מעדיף את זה ככה (וזאת באמת הייתה דעתי הכנה. גם בגלל שלא הייתי בטוח שמה שיש ביננו רציני מכיוון שנבנה בתוך מספר ימים [לאחר שהמחשבות שלי ל-ג' נבנו במשך תקופה ארוכה], וגם שעוד היו לי רגשות ל-ג').

אחרי הטיול שמרנו על קשר, ודיברנו פה ושם. מהשיחות שלנו היה נראה שהיא מאוד בעניין שלי, ובשלב מסוים החלטתי לתת לקשר הזה הזדמנות, שכן אם אני מצפה ממישהי שאני אוהב להתייחס אליי ולתת לי הזדמנות, אני צריך לתת הזדמנות גם למישהי שמעוניינת בי. (חשוב לי לציין שזה לא בא מהמחשבה הסטאריוטיפית שגבר יקח כל קשר שאישה תציע לו - כי אני לא מאמין בה). אז המשכנו ודיברנו ונפגשנו מספר פעמים. החברים שלי וגם החברות שלה המשיכו ללחוץ על שנינו באמירות שאנחנו חבר-חברה אחד של השני, עד שלבסוף החלטנו שאנחנו מגדירים את זה סופית ככן. וכך היה.

כשהתחלנו לדבר יותר ולתקשר אחד עם השני, היה בנינו איזה שהוא חיבור קטן ששנינו היינו צריכים, של תמיכה אחד בשני בתקופות קשות ועידוד. היינו מדברים על הלימודים שלנו בעיקר ועל עוד בעיות בפרט, ומנסים לעודד ולהיעזר אחד בשני. ככל שהזמן התקדם, הקשר שלנו התקדם לכך שהיינו מנשקים אחד את השני על הלחי בפרידות, בהמשך גם בהתראויות, ובהמשך לכך גם במהלך מפגשים ועל השפתיים. היא זאת שיזמה את התהליך, ואני (שהרגשתי קצת מוזר בכך שכן הקשר שלנו עדיין לא היה מבוסס מספיק בשביל להגיע לשם [התקופה שבה חשבתי על ג' הייתה ארוכה יותר מהקשר שלי עם פ']) זרמתי עם זה, רק בשביל לתת לה את ההזדמנות, שנראתה לי הוגנת (לא היה לי שום דבר רע כלפיה, ושוב, אם אני מצפה ליחס טוב ממישהי שאני אוהב, אני צריך להתייחס טוב למי שמעוניינת בי).

ככל שהתקדם הזמן, היה נראה לי שהמפגשים שלנו מובלים על ידי אך ורק לאותם "אירועים" של חיבוקים והתנשקויות, וכל דבר אחר שהוצע על ידה הייתי מסרב אליו או שהייתי מסרב למפגשים כי פשוט לא היה נראה לי מתאים ולא הרגשתי ממש חיבור ביננו, הן רגשית והן בתחומי עניין. התחלתי להרגיש רע שהקשר שלנו מתפתח בדיוק למקום שרציתי למנוע - במקום להיות בקשר טוב ומכבד ביחד עם מישהי שמעריכה אותי, אני נמצא בקשר שבו הדבר הכמעט-יחיד שאנחנו נהנים ממנו הוא "סיפוק התאווה" שלנו. (יש גברים שיגידו שמדובר בצרות של מצליחים והיו מאוד רוצים להגיע לזה, אבל אני ממש לא רוצה להגיע לזה. אני מאמין בקשרים ערכיים וטובים שכוללים חיבה מעבר ל-"הטבות" המתאימות לגיל הזה, אם בכלל).

בנוסף לכך, במהלך הקשר לא עזבה את ראשי ג'. כל הזמן המשכתי לחשוב עליה ועל הרצון שלי להתקרב אליה, ובכל פעם שהייתי בסביבת ג' ולא בסביבת פ', הייתי מנסה להתקרב ל-ג' במחשבה שהרצון שלי לקשר איתה הרבה יותר עמוק, ושבמוקדם או מאוחר אנסה לסיים את הקשר עם פ' מהסיבות המוצדקות שפשוט אני לא מתחבר אליה - שהן אמיתיות לגמרי. ושוב, גם במקרה הזה, הגעתי למצב דומה להוא שמסתובב עם ג' - נמצא עם ידידה טובה/חברה כשהיא בסביבה, ובשארית הזמן הולך לאחרות - במקום להישאר נאמן לאחת (לפחות לזאת שאני אמור לאהוב בקשר הזה).

אי לכך, עלתה בי השאלה האם להיפרד מ-פ', ואיך אוכל לעשות זאת בלי לפגוע בה קשות ולהיות בראשה כבן אדם בוגדני (לנוכח המצבים אליהם הגענו) ולהגדיל את הסטאריוטיפ ש-"גברים נהנים ואז זורקים" (במיוחד כי ההיפרדות הזאת נובעת מחוסר הנאה גם מהדברים שנחשבים "מהנים" כחלק מהסטאריוטיפ). חשוב לי לא לפגוע בה גם מהסיבה שאני לא מתמודד טוב עם פגיעה באנשים שמתרחשת על אף הנסיון הקשה שלי להמנע מהם, שכן אני מרגיש רע עבורם (ויכול להיות שמגיע לי להרגיש רע ברגע זה), וגם מהסיבה שאני לא רוצה להתפס בתור אדם רע על מנת לא להיות מוצג באור שלילי בעיניי ג' (שאולי לא אוכל להתקרב אליה בקרוב, אבל שעדיין אוכל לקוות).

אשמח לעצתכם/ן הטובה.
תודה רבה לכולם/ן מראש.

* תוך מספר ימים אנסה למחוק את השאלה על מנת למנוע זיהוי.