סליחה מראש על האורך-
אז היי, אני עוד מעט בת 18 וחצי, עוד מעט מתגייסת ואני "בתולה" (מרכאות כי אני לא אוהבת את המילה הזו) במלוא מובן המילה.
לא עשיתי שום דבר מיני whatsoever - לא נשיקה, לא מין מכל סוג שהוא, אפילו חבר לא היה לי.
הדבר הכי מיני שהיה לי זה נשיקה לפחות משנייה על השפתיים, וגם אז באמת או חובה.
אני פשוט גרועה עם בנים, לא נראה שהם נהנים לדבר איתי, יש רק ידיד אחד של חברות שלי שדיבר איתי לפעמים בתקופה שעוד למדתי בתיכון.
פעם אחת בגיל 16 יצאתי לדייט אחד, אבל לא באמת קרה משהו והרגשתי שאני ממש לא רוצה להמשיך לצאת עם הבחור (או שפשוט לא רציתי לצאת בכללי? לא יודעת).
מעבר לכך לא מתחילים איתי בכלל, ואני פוחדת להתחיל עם אנשים, כך שגם לי יש אשמה בסיפור, אני גם בקושי יוצאת למקומות שנוח 'להתחיל' בהם.
בכל מקרה, אני ממש מרגישה חריגה כי לא התנסיתי, אע"פ שרוב חברותיי כמוני, אני לא רוצה להגיע לצבא ולהיות מוקפת באנשים שמדברים על כל הפרטנרים שהיו להם ולהרגיש לא קשורה ומוזרה.
מפחיד אותי להכיר מישהו, להתאהב בו ואז כשנשכב או נתנשק הוא לא יהנה מרוב שאני לא יודעת מה לעשות.
כשעוד הייתי בתיכון כל הזמן אנשים בכיתה שלי דיברו על סקס בחופשיות שפשוט עוררה בי קנאה, במפגשים שעוסקים ביחסי מין (במסגרת בית הספר) הרגשתי כל כך לא קשורה, ובכל פעם שהבעתי דעה בנושא היה מישהו שישר סתר אותה, כי בכל זאת, מאיפה לי בכלל לדעת אם אין לי ניסיון?
וכבר מעצבן אותי שלא עשיתי שום דבר, אני ממש מקנאה באנשים שמדברים על מין בחופשיות ושיש להם מספיק אומץ להיחשף מול אדם אחר ולהתמסר לסיטואציה.
ומעבר לזה, אני בחורה ויש לי צרכים :)
המצב שלי נשמע חריג? מה לעשות?
אשמח לסיפורים, חוויות, עצות וכל מה שעולה על הדעת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות