איך לקבל פטור ולעשות שירות לאומי?

שלום אסק פיפול, לפני שאתם מתנפלים עליי וקוראים לי משתמטת, אני אשמח אם תקראו את השאלה שלי במלואה.
רציתי לשאול איך אני יכולה להשיג פטור ולעשות שירות לאומי, בדרך שהיא ישרה ולא רמאית, הגעתי למסקנה הזאת מכמה סיבות שאני אפרט עליהן בהמשך..
קודם כל אני רוצה להבהיר שאני לא רוצה שום בעיות עם הצבא, לאחים שלי היו בעיות איתם ואני ממש לא רוצה ללכת בעקבותם..
מלפני חצי שנה היה לי צו ראשון, עוד מלפניו אני פחדתי נורא מהשירות הצבאי אבל היו אנשים שדחפו אותי להגיד שאני רוצה להתגייס, ניסיתי לעשות קצת חיפושים לפני וראיתי שיש כמה תפקידים צבאיים שכוללים רפואה אז אמרתי לעצמי שאולי זה לא יהיה נורא כל כך.
היום של הצו בראשון היה היום כמעט הכי גרוע בחיים שלי, מאז שנכנסתי ללשכת הגיוס ועד שיצאתי משם, כבר נשבעתי שאני בחיים לא אגיע לשם יותר.
החיילים שם היו פשוט חוצפנים, אני מצטערת אם אני נשמעת כפוית טובה אבל הם לא היו נחמדים, לא רק אליי אלא אל כל מי שהיה שם, ואני לא מבינה למה.
ילדים בני 20 שאין להם מושג מי זה כל אחד ומה כל אחד עבר בחיים שלו מרשים לעצמם לצעוק כיאלו הם מפקדים, הם הקדימו את המאוחר.
רק מהראייה של מה שקורה שם ב12 שעות גרמו לי לפקפק בהחלטה שלי להתגייס. אני מבינה שהם חיילים שהם נמצאים כבר הרבה מאוד זמן בלשכת הגיוס אבל זה לא נותן להם זכות להתייחס בצורה גועלית אל ילדים שבסה״כ לא מכירים את המערכת הצבאית.
היו שמה חיילות שפשוט ישבו, שתו קפה וצחקו על ילדים שנכנסו, וגם חייל וחיילת שישבו ופשוט זילזלו בי כששאלתי מה אני צריכה לעשות, לאן ללכת, למה הייתי צריכה לזכות בזלזול כזה?
אני לא יודעת אם זה ככה בכל הבסיסים, אבל מה שכן, הם הראו לי שהאווירה שהם עושים פשוט גועלית.
תגידו שאני מפונקת, אבל הכרה במערכת הצבאית צריכה להתבצע בצורה נורמטיבית, לא ככה.
במהלך השיחה שלי לקביעת הקב״א, היו שמה ילדים שהטרידו אותי מתי שהחיילת הלכה, נגעו לי בגב ובישבן, היו חיילים שראו את זה ועדיין לא אמרו או עשו כלום, ניסיתי כמה שיותר לא להגיד כלום ולא לפנות לאף אחד כי זה היה כבר לקראת סוף היום ורציתי פשוט ללכת משם. כשהיא חזרה התחלתי לבכות והיא הוציאה אותי החוצה, זה הדבר היחידי שעזר לי לצבור כוחות לסיים את היום הנוראי הזה, לא יכולתי להגיד על זה לאף אחד בצו הראשון, אז אם משהו כזה יקרה לי גם בגיוס, מה אני אעשה?
אני לא אוהבת שהתשומת לב מכוונת אליי, ולכן אני משערת שאני לא אגיד כלום על זה לאף אחד ורק האל יודע מה יכול לקרות בעקבות כך.
בנוסף, עד היום לא קבעו לי פרופיל צבאי ואני לא יודעת מה נסגר איתם, הם סברו שיש לי סוכרת (מה שלא נכון, פשוט צבע השתן יצא לי בהיר מידי בגלל ששתיתי) ושלחתי להם בדיקות פעמיים והם עדיין לא קבעו לי פרופיל, במהלך השנה הזאת נוצרו לי גם בעיות גב ויש לי עוד כמה בעיות רפואיות שלא אמרתי בצו הראשון.
אז גם פרופיל אין לי וגם הנתונים הצבאיים שלי לא היו ממש להיט, אמנם לא הכי נמוכים אבל הם בהחלט לא טובים, לא קיבלתי גם זימון ליום המא״ה אז מה אני אמורה לעשות? להתגייס לתפקיד שאני לא רוצה? לסבול?
היו לי קשיים בכיתה ז׳ וח׳, הייתי בדיכאון והתחילה להתפתח לי חרדה חברתית, אמנם היום זה קצת הופחת ויש לי חברות אבל זה לאחר מאבק מאוד קשה עם עצמי. אני בן אדם מאוד רגיש וביישן, אני לא יוצאת לטיולים שנתיים בגלל החרדה ופחד שלי ואני לא יודעת איך הצבא ישפיע עליי, אם פעם חשבתי שזה יכול לעשות לי טוב, אחרי ההכרה הראשונית שלי עם המערכת הזאת אני לא חושבת ככה יותר.
אני ממש מצטערת על האורך, אני פשוט ממש צריכה עזרה כי אני לא יודעת מה לעשות..
למי לפנות? מה להגיד? אני לא רוצה להצהיר שאני דתייה ואז יגלו שזה לא נכון כי זאת לא הדרך, אבל אני לא יודעת מה עוד לעשות..
סליחה שוב על האורך ותודה למי שיענה לי