הי לכולם
הסיפור שלי מתחיל בכך שאני בת 17 כיתה יא, יצאתי לטיול מטעם התנועה בה אני מתנדבת בני המושבים, בטיול הזה הכרתי את אהבת חיי , כן תגידו שזה קיטצי שזה היסחפות של בני נוער, שאנימגזימה אבל הסיפור שלנו אחר.. הוא היה חובש בן 22 ואני מדריכה ( כמעט 6 שנים בנינו) , במהלך הטיול התחברנו והתחלנו לדבר . כשהטיול הסתיים הרגשתישאני חייבת לחפש את הבן אדם הזה דבר שהכי לא אופייני לי! תבינו אני בת הזקונים במשפחה אחי בן 21 ואחותי 23 בידיוק קרובים לגיל של הבחור שלי , אף פעם לא היה לי חבר ותמיד הייתימאוד ביישנית בנושאים האלה ולא שיתפתי את המשפחה יותר מידי . בחזרה לסיפור מצאתי את אותו בחור בפייסבוק העניינים התגלגלו והתחלנו לדבר , הדיבור היה אחר לא לצורך השגת משהו אלא סתם דיבור כי פשוט התעניינו כל כך אחד בשני. במשך חודשיים סירבתי להיפגש דיברנו רק בטלפון שיחות של שעות על כל נושא שבעולם ופשוט התחלתי להתאהב בבן אדם וזה היה הדדי, יום אחד נבהלתי מכמות הרגשות שנוצרה אצלי כלפיו ונתקתי קשר חסמתי מכל מקום אפשרי , אחרי שבועיים בעקבות חלום שחלמתי הבנתי שזו טעות הלב שלי אמר לי שאני חייבת להיפגש איתו שהוא בחור טוב שהוא בשבילי ןהראש אמר לא הוא גדול מידי וזה לא מתאים, הלכתי בעקבות הלב.מאז אותה פגישה פשוט התאהבנו , אהבה ענקית הוא מי שמשלים אותי, מאז עברה בערך חצי שנה של פגישות על בסיס כמעט יומיומי (לא עורב מין לעולם) פשוט נהנים ביחד , יוצאים מבלים צוחקים אוהבים אחד את השני ברמות ,אנחנו מדברים תמיד על עתיד משותף ולא רואים מצב שהקשר בנינו יסתיים אי פעם
כאן באה הבעיה במשך החצי שנה הזאת לא סיפרתי כלום להורים או למשפחה פשוט שיקרתי שאני אצל חברות בהתחלה הכל היה טוב אך לאחרונה הם מתחילים ממש לפקפק ולא מאמינים לי ובטוחים שאני מסתירה משהו , ההרגשה שלי ממש קשה כל יציאה שלי מלוןה בחקירה מצדם ובצדק אני מרגישה רע לשקר להם ואפילו רוצה כבר לשתף אותם כי הוא חלק ככ גדול בחיים שלי אני בטוחה שבחרתי נכון כי הוא בן אדם טוב ואף פעם לא התנהג אליי בצורה לא מכבדת או משהו כהזה פשוט אוהב אותי ודןאג לי תמיד. אני לא יודעת איך לספר להורים שלי כי הם קצת פרימיטיבים ולא חושבת שיקבלו את השש שנים האלה בצורה טובה איך להתחיל לספר להם שחצי שנה אני כבר משקרת להם , הנקודת פתיחה שלי פשוט גרועה כי ברגע שהם ידעו ששקרתי ככ הרבה זמן הם כבר לא יאהבו אותו כי הוא כביכול שיתף פעולה. מה שאני מנסה לומר זה שאני יהיה חייבת לספר מתישהו כי אנחנו מתכננים להישאר ביחד נכון לעכשיו לתמיד . אני מתביישת לספר והראש שלי כבר עובד שעות נוספות בנסיון לחשוב איך אומרים להם דבר כזה
אשמח לעזרה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות