פעם אחרונה שהייתי מאושר או לפחות טיפה שמח בחלקי הייתה אולי לפני 5 שנים, אף אחד לא יודע או חושד שאני בדיכאון כי אני טוב מידי בלהסתיר את זה, אני תמיד מחייך וצוחק ועושים צחוקים, אבל הכל מזויף אני חוזר הביתה נכנס לדיכאון שוב אני באמת לא רואה מטרה בחיים האלה, מצד אחד אני לא חושב שאני אובדני ולא ניסיתי להתאבד ולא אנסה גם, מצד שני אין לי מוטיבציה לעשות שום דבר מועיל, אני בצבא ועושה יומיות חוזר הביתה ולא עושה כלום, וויתרתי על לחפש עבודה כי כל מקום שהייתי בו לא הצלחתי להחזיק יותר משבוע יש לי בעיה קשה של ביטחון עצמי וחרדה חברתית, מרגיש שבוחנים אותי כל הזמן , ניסיתי לצאת מהצבא כי סובל שם וגם על זה וויתרתי, כבר לא אכפת לי לסבול כי גם ככה בבית גם לא מחכה לי שום דבר, אני לא טוב בכלום, מגיל קטן ההורים שלי תמיד התמקדו במה אני לא טוב וכמה אני גרוע והורידו לי את הביטחון העצמי , המצב הכלכלי בבית לא טוב וכל יום (ואני לא צוחק שאני אומר כל יום.) במשך שנתיים וחצי כבר "למה אתה לא עובד" "למה אתה לא מנסה למצוא עבודה", ולא שאני לא מנסה, או לא רוצה, אני לא מסוגל!!! אני נפשית לא מסוגל לעבוד, גם כשכן מצאתי מקומות לא יכולתי לסבול את הלחץ שם
אני בן 20 ונראה ומתנהג כמו ילד קטן,
באמת שאין לי מוטיבציה לשפר את עצמי גם כי כל פעם שניסיתי לא הצלחתי אני באמת לא יודע מה אני מתכוון לעשות עם החיים שלי, אין לי תחביבים, אין לי עניין במשהו מסוים, כלום לא מעניין אותי, אני מאבד עניין בדברים מהר מאוד
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות