היי,
אני לא יכולה יותר לשאת כאב בליבי. אני פשוט מרגישה שמתייחסים אליי בזלזול ואני ראויה להרבה יותר.
אספר קצת על עצמי: אני בת 13 עוד מעט 14, לומדת בכיתה ח, קצת ביישנית אבל כשמכירים אותי אני יכולה להיות הילדה והחברה הכי טובה והכי מצחיקה שיש (לא מגזימה)...
מתחילת השנה התחלתי להיות קצת בדיכאון... אני בכיתה של ילדים שהדברים היחידים שיש לנו במשותף זה הגיל והחוכמה...
אוקיי מילא לא היו מציקים לי אבל לא... כל פעם אני חווה הצקה אחרת גם אם היא "שטותית"... למשל כל הזמן צוחקים על זה שאני שקטה ולא מדברת.. אני פשוט לא מדברת כי אין לי על מה וגם עם מי לדבר... וגם הילדים "החזקים והמקובלים" של הכיתה מרגישים בנוח לבוא לילדה החלשה ולהציק לה. למשל היום אחת מ"מלכות הכיתה" התחילה לדבר איתי משום מקום ולריב איתי על כלום והיא פשוט אומרת "את לא באה לי בטוב והפרצוף שלך מלחיץ אותי"... כאילו מי היא בכלל? וכמובן שכל שאר הילדים פשוט המשיכו לעודד אותה והיו נגדי. זה לא מגיע לי.. אני פשוט לא הפסקתי לבכות היום.
יש לי חברים אבל בכיתה הזאת אני פשוט לא מבינה למה אני לא מתחברת כמעט לאף אחד...
*אני לא יכולה לעבור כיתה*
הרגשתי צורך לפרוק את זה כאן כי אין לי את מי לשתף... אבא שלי בחוץ לארץ ואמא שלי מגזימה עם התגובה ולא ממש יעילה... אז יוצא שאני מתמודדת לבד. אני פ*קינג באה לבית ספר בשביל ללמוד ולהיות עם החברות שלי.. למה כל הרוע הזה? ולמה אני הילדה שפוגעים בה? אוף... מה לעשות כדי לעבור את התקופה הזאת לפחות עם טיפה חיוך?
יש לציין שכל החיים הייתי ילדה מאוד שמחה ומאושרת... לוקחת הכל בקלות אבל זה כנראה התשנה.
הייתי חייבת לפרוק אבל אם למישהו יש הצעות איך לעזור לי או סתם מילת עידוד אני אשמח... תודה רבה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025