שלום לכל האנשים המדהימים שבאתר כאן,
אז כמו שבטח חלקכם מכירים אותי, אני מגיב הרבה ונותן תמיד עיצות, עכשיו אני צריך שאתם תיהיו הצד המייעץ שלי, כי אני מיואש כבר מעצמי.
אני מאז ומתמיד הייתי אדם לחוץ, כל הזמן חיי בפחדים (היפוכונדר) כל דבר קטן בגוף פירשתי את זה למחלה סופנית, דבר שהיה מביא אותי ללילות חסרי שינה, התקפי חרדה במקומות לא שגרתיים (מסעדה, ברכב, בבית, בבית הספר כשלמדתי), היה הורג אותי.
כל התקף היה כמו התקף לב, הזרמים בראש, רעד בידיים, דופק מטורף, חוסר תחושה בגוף, ההרגשה של ה"עוד שנייה להתעלף", מה שהיה בכלל מעצים לי את החרדה.
אחרי תקופה של בערך חודשיים שהייתי חווה התקף יום יומי, החלטתי להילחם על כך ועברתי טיפול ודיקור סיני, שעזר לי מאוד, השכיח ממני את המחשבות והחזיר את השלווה. אבל, לא את התחושה הפיזית. אני מרגיש כמו רובוט מהלך, מרגיש שזה לא באמת אני, אם לא נוגעים בי אני מרגיש כאילו אני מנותק, ממש ככה, חוסר תחושה פיזית בגוף, הלכתי לרופא והוא ישר שייך את זה לפן הנפשי ולא הנוירולוגי, ככה שהוא כבר בטוח שמדובר בהפרעה נפשית. עיינתי באינטרנט לאחרונה והבחנתי בהפרעה "דה פרסונליזציה" - ששם התסמינים בול עליי !
חוסר התחושה בגוף (כשנוגעים יש תחושה, אבל כשלא נוגעים אני מרגיש כאילו הרדימו לי את כל הגוף). ההרגשה של רובוטיות. והכל דופק אותי במיוחד לפני הצבא, שעכשיו לחץ עצום כי אני יהיה לוחם, ואני מתגייס ב - 24.11 , ויש לי לחץ מטורף.
לא רוצה פסיכולוג כי זה יירשם בתיק, וזה ידפוק את הצבא.
מה אני עושה עם עצמי ? איך לחיות עם החוסר תחושה בגוף ולקבל את זה כמו שזה ?
איך להבין שאני לא באמת הולך להתעלף גם כשאני לא מרגיש את הגוף כל הזמן ?
לא נקלט אצלי , אשמח לעיצות ..
תודה רבה רבה למי שקרא (:
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות