כתבתי פה באתר כבר שתי בעיות והמון אנשים עזרו לי.
עכשיו הבעיה השלישית שלי.
מגיל קטן אמא שלי ואני תמיד רבנו, זה עדיין ממשיך פעם יותר ופעם פחות
קורה לנו שיש יום שלם שאנחנו ממש בסדר אחת עם השנייה ויום למחרת זה כמו סדום ואמורה.
ויש את אבא שלי שכן בצדק הוא מתעצבן מזה אבל זה בכל מקרה פוגע שהוא אומר: "אני אשלח את שתיכן לאשפוז בכפייה" למה? למה זה תמיד קורה רק לי?
אני רואה חברות שלי מתות על ההורים שלהן ורק אני רוצה לברוח מהם וכשאני בטיול אני מתקשרת ולא מפסיקה לבכות שבא לי הבייתה אליהם.
תמיד אומרים לי "חברים לא תמיד נשארים הם לפעמים מתחלפים אבל המשפחה תמיד תישאר"
אז למה לי זה לא מרגישה נכון בכלל?
כמו שסיפרתי בבעיות הקודמות שלי שכבר חתכתי את עצמי.
והבטחתי שלא אעשה זאת שוב.
אבל אני כבר לא יודעת מה לעשות.
אני רוצה לחיות ולהצליח ולהתקדם בעתיד אבל ההורים ש"כלכך" אוהבים אותי ו"דואגים" לי זה לא ממש עוזר.
אני לא רוצה להחליף הורים אני רק רוצה להרגיש כמו חברות שלי בלי לריב עם ההורים.
בחופש הגדול הייתי בחול לבד בלי ההורים רק אצל סבא וסבתא שגרים במדינה הזאת.
והייתי חודש שלם.
היה לי כיף רציתי להישאר שם לתמיד כן אלו הם סבא וסבתא הם לא כמו ההורים שיש לי.
זה פשוט כואב לראות את עצמי מהצד נלחמת על זה.
ולדבר איתם זה כבר לא קל כלכך.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025